גשר ברוקלין
Brooklyn Bridge
מראה מהגדה המזרחית
מראה מהגדה המזרחית
מראה מהגדה המזרחית
מידע כללי
סוג גשר תלוי, גשר, גשר רכבת, גשר פלדה, גשר מעוגן כבלים, גשר רב־מפלסי, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש מכוניות והולכי רגל
על שם ברוקלין עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת ניו יורק, מנהטן, ברוקלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ניו יורק, בין ברוקלין למנהטן
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1869–1883 (כ־14 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 24 במאי 1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת בנייה גשר תלוי
חומרי בנייה פלדה
עלות 18 מיליון דולר
אדריכל ג'ון אוגוסטוס רובלינג
סגנון אדריכלי התחייה הגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 1,825 מטר
רוחב 25.9 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 84 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
מִפְתָּח מרבי 487 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף כאשר נפתח לתנועה הוא היה גשר הפלדה הגדול בעולם
קואורדינטות 40°42′22.84″N 73°59′50.78″W / 40.7063444°N 73.9974389°W / 40.7063444; -73.9974389
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר ברוקלין (באנגלית: Brooklyn Bridge) הוא אחד משלושת הגשרים שמקשרים בין מנהטן לברוקלין שבניו יורק. הוא עובר מעל איסט ריבר, ומדי יום עוברים בו מאות אלפי אנשים. גשר ברוקלין הוא גשר תלוי הנתמך באמצעות כבלי פלדה ומגדליו בנויים בסגנון נאו גותי הבא לידי ביטוי בעיקר בקשתות המחודדות בשערים שבין קצות הגשר.

הגשר תוכנן על ידי ג'ון אוגוסטוס רובלינג (John Augustus Roebling), מהנדס יליד גרמניה, אשר בתחילת העבודה נפצע בתאונת מעבורת שבה רוסקה רגלו, ולאחר מספר שבועות מת ממחלת הצפדת. בנו, וושינגטון רובלינג, המשיך אחריו את העבודה, אך אף הוא נפגע במהלך העבודות, ונותר משותק חלקית, כך שעל הקמת הגשר פיקחה אשתו אמילי וורן רובלינג, תחת הדרכתו.

בנייתו של הגשר החלה בשנת 1869, נמשכה מעל עשר שנים, עלתה כ-18 מיליון דולר, השתתפו בה כ-600 אנשים, ובמהלכה נהרגו 27 פועלים.

משקלו הכולל של הגשר הוא 14,680 טון, וכאשר נפתח לתנועה ב-1883 הוא היה גשר הפלדה הגדול בעולם. הוא נחשב עד היום כאחד היפים שבגשרי העולם.

תיאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמפת גישה לגשר ברוקלין, מבט מברוקלין, כשברקע נראה גשר מנהטן (מוסתר חלקית על ידי בניינים)

גשר ברוקלין הוא דוגמה מוקדמת לגשר תלוי מעוגן בכבלי פלדה,[1][א] בעל עיצוב היברידי (אנ') המשלב מרכיבים של גשרים מעוגני כבלים וגשרים תלויים, עם כבלי תלייה אנכיים ואלכסוניים כאחד.[2] עמודי האבן שלו עוצבו בסגנון ניאו-גותי והם בעלי קשתות מחודדות אופייניות.[3] מחלקת התחבורה של העיר ניו יורק (אנ') (NYCDOT), המתחזקת את הגשר, אומרת שצבעו המקורי היה "ברוקלין גשר חום" ו"כסף", אך דיווחים אחרים מציינים שהוא היה במקור כולו "אדום רולינס" (אנ').[4][5]

מיסעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לספק גובה לשיט בנהר המזרחי, גשר ברוקלין משלב אוּבָלים ארוכים לגישה משני קצותיו כדי להרים אותו מהקרקע הנמוכה של שני הגדות.[6] אורכו הכולל של גשר ברוקלין וגישותיו הוא 1,834 מטרים[7][8][9] כאשר הוא נמדד בין המדרכות בפארק רו (אנ') במנהטן לרחוב סאנדס בברוקלין.[9] לעיתים מצויינת מדידה נוספת של 1,825 מטרים - זהו המרחק מהמדרכה ברחוב סנטר (אנ') במנהטן.[10][11][6]

כבלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבט על תומכים אלכסוניים וכבלי תמיכה אנכיים; הכבלים הראשיים נמצאים למעלה

גשר ברוקלין בעל ארבעה כבלים ראשיים היורדים מראשי עמודי התלייה ותומכים במיסעה. שניים ממוקמים משני צידי מיסעת הגשר ושניים נמצאים באמצע המיסעה.[6] קוטר כל אחד מהכבלים הראשיים הוא 40 סנטימטרים ומכיל 5,282 תילי פלדה מגולוונים מקבילים, עטופים זה בזה בצורת גליל.[11][12][13] בכלים אלה מורכבים מ-19 גדילים בודדים, וכל גדיל מורכב מ-278 תילים.[12] היה זה השימוש הראשון בשזירה בגשר תלוי ולקח לעובדים מספר חודשים לחבר אותו יחד.[14] מאז שנות ה-2000, הכבלים הראשיים תומכים גם בסדרה של גופי תאורת LED בהספק של 24 ואט, בשל צורתם מכונים "נורות שרשרת".[15]

בנוסף, 1,088,[16] 1,096,[17] או 1,520 כבלי תלייה מתילי פלדה מגולוונים תלויים כלפי מטה מהכבלים הראשיים.[18] 400 תומכי כבלים נוספים משתרעים באלכסון מהעמודים. כבלי התלייה האנכיים ותומכי הכבלים האלכסוניים מחזיקים את מבנה המסבך סביב מיסעת הגשר.[18][16][17] תומכי הגשר במקור היו מחבלי תילים, שהוחלפו בשנות ה-80 של המאה ה-20 בפלדה מגולוונת מתוצרת בית לחם סטיל.[18][19] אורכי כבלי התלייה האנכיים נעים בין 2.4 לבין 39.6 מטרים. אורכי התומכים האלכסוניים נעין בין 42 לבין 137 מטרים.[17]

עמודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשתות מחודדות אופייניות של העמודים בסגנון התחייה הגותית של הגשר

שני עמודי הגשר התלוי מתנשאים לגובה של 85 מטרים ומידותיהם במפלס קו המים הגבוה הן 43 על 18 מטרים.[11][8][6] העמודים בנויים מאבן גיר, גרניט ומלט רוזנדייל (אנ'). אבן הגיר נחצבה במחצבת קלארק (אנ') במחוז אסקס, ניו יורק (אנ').[20] הגרניט נחצבה וסותתה באי וינאלהייבן, מיין (אנ'), במסגרת חוזה עם חברת הגרניט בודוול, ונמסרו ממיין לניו יורק באמצעות ספינות.[21] עמוד מנהטן מכיל 35,892 מטר מעוקב של חומרי בנייה, בעוד שבעמוד ברוקלין יש 29,217 מטר מעוקב של חומרי בנייה.[10][11] על העמודים מותקנות 56 מנורות LED.[22]

כל עמוד בעל זוג קשתות מחודדות בסגנון התחייה הגותית, שדרכן עוברת המיסעה. גובה פתחי הקשתות הוא 36 מטרים ורוחבם 10.29 מטרים.[10][23] ראשי המגדלים ממוקמים 48 מטרים מעל רצפת כל פתח קשת, בעוד שרצפות הפתחים נמצאות בגובה 36.35 מטרים מעל גובה המים הממוצע, מה שנותן למגדלים גובה כולל של 84.81 מטרים מעל גובה המים הממוצע.[11][23]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית מוקדמת של עמוד גשר ברוקלין, 1867

כבר בשנת 1800 הוצעו הצעות לבניית גשר בין הערים הנפרדות דאז, ברוקלין וניו יורק.[24][14] באותה תקופה, האפשרות היחידה למעבר בין שתי הערים הייתה באמצעות מספר קווי מעבורת.[24][25] מהנדסים הציגו תכנונים שונים, כגון גשרי שרשרת (אנ') או גשרי קישור, אם כי אלה מעולם לא נבנו בגלל הקשיים בבניית גשר גבוה מספיק בעל מיסעה קבועה על פני האיסט ריבר העמוס ביותר בתעבורת מעבורות.[24][14] היו גם הצעות למנהרות מתחת לאיסט ריבר, אך אלה נחשבו יקרות מדי.[26] בשנת 1857 הציע המהנדס הגרמני ג'ון אוגוסטוס רובלינג לבנות גשר תלוי מעל האיסט ריבר. רובלינג תכנן ובנה בעבר גשרים תלויים קצרים יותר, כמו גשר אמת המים של רובלינג (אנ') בלקוואקסן, פנסילבניה, והגשר התלוי במפלי הניאגרה (אנ'). בשנת 1867, הקים רובלינג את הגשר התלוי ג'ון א. רובלינג (אנ') מעל נהר אוהיו בין סינסינטי, אוהיו, לקובינגטון (אנ'), קנטקי.[27]

בפברואר 1867, העביר הסנאט של מדינת ניו יורק את הצעת החוק שאפשרה בניית גשר תלוי מברוקלין למנהטן.[28] חודשיים לאחר מכן, נוסדה חברת גשר ניו יורק וברוקלין עם מועצת מנהלים (שהפכה מאוחר יותר לדירקטוריון).[24][29][30] בסך הכל היו עשרים נאמנים: שמונה שמונו על ידי ראשי הערים ניו יורק וברוקלין, כמו גם ראשי ערי כל עיר ומפקח ומבקר ברוקלין.[13] על החברה הוטלה בניית מה שהיה ידוע אז כגשר ניו יורק וברוקלין.[24][29][30] לחלופין, הגשר כונה פשוט "גשר ברוקלין", שם שמקורו במכתב למערכת מ-25 בינואר 1867 שנשלח לעיתון "ברוקלין דיילי איגל" (אנ').[31] פעולת ההתאגדות, שהפכה לחוק ב-16 באפריל 1867, הסמיך את הערים ניו יורק (כיום מנהטן) וברוקלין להנפיק מניות הון ל-5 מיליון דולר, אשר יממנו את בניית הגשר.[26]

תפיסת הגשר על ידי אמנים, מאת קורייר ואייבס, בזמן שהבנייה הייתה בעיצומה, 1872

לאחר מכן מונה רובלינג למהנדס הראשי של הפרויקט, ובספטמבר 1867 הציג תוכנית אב.[24][32][33] על פי התוכנית, הגשר היה ארוך וגבוה יותר מכל גשר תלוי שנבנה בעבר.[6] הוא כלל כבישים ומסילות לרכבות עיליות (אנ'), שתעריפי האגרה והנסיעות שלהן יספקו את האמצעים למימון בניית הגשר. הוא כלל גם טיילת עילית שתשמש כדרך רחבה ונינוחה.[34] ההצעה זכתה לשבחים רבים בשתי הערים, והתושבים ניבאו כי לפתיחת גשר ניו יורק וברוקלין תהיה השפעה גדולה כמו לתעלת סואץ, כבל הטלגרף הטרנס-אטלנטי (אנ') הראשון או מסילת הרכבת הטרנס-יבשתית הראשונה (אנ'). עם זאת, בתחילת 1869 החלו אנשים לבקר את הפרויקט, וטענו כי הגשר יקר מדי, או שתהליך הבנייה קשה מדי.[35]

כדי להפיג את החששות בנוגע לתכנון גשר ניו יורק וברוקלין, ערך רובלינג במרץ 1869 "מסיבת גשרים", אליה הזמין מהנדסים וחברי קונגרס אמריקאים לראות את גשריו הפועלים.[36] לאחר מסיבת הגשר באפריל, ערכו רובלינג ומספר מהנדסים נוספים סקרים סופיים. במהלך התהליך נקבע כי יהיה צורך להגביה את המיסעה הראשית ל-41-40 מטרים מעל גובה פני הים, מה שדרש מספר שינויים בתכנון הכללי.[37] ביוני 1869, בעת ביצוע סקרים אלה, סבל רובלינג מפגיעת מעיכה בכף רגלו כאשר מעבורת הצמידה אותה לכלונס.[38][39] לאחר קטיעת אצבעות רגליו המעוכות, הוא פיתח זיהום טטנוס שהותיר אותו חסר יכולת והביא למותו בחודש שלאחר מכן. וושינגטון רובלינג (אנ'), בנו בן ה-32 של ג'ון רובלינג, נשכר למלא את תפקיד אביו.[40][41] מנהיג טמאני הול, ויליאם מ. טוויד (אנ'), היה מעורב גם הוא בבניית הגשר משום שכבעל קרקעות גדול בעיר ניו יורק, היה לו עניין בהשלמת הפרויקט.[42] חברת גשר ניו יורק וברוקלין - שנודעה מאוחר יותר בפשטות כחברת גשר ניו יורק[43] - הייתה למעשה תחת פיקוחו של טמאני הול, והיא אישרה את תוכניותיו של רובלינג ומינתה אותו למהנדס הראשי של הפרויקט.[44]

בנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסודות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים של הקייסון

בניית גשר ברוקלין החלה ב-2 בינואר 1870.[13] העבודה הראשונה כללה בניית שני קייסונים, עליהם נבנו עמודי הגשר.[45][10] הקייסון מהצד של ברוקלין נבנה במספנת "וב ובל" (Webb & Bell) בגרינפוינט, ברוקלין (אנ'), והושט למקומו בנהר ב-19 במרץ 1870.[45][10] אוויר דחוס הוזרם לתוך הקייסון, ופועלים נכנסו לחלל כדי לחפור את הקרקע עד שנח על השכבה הסלעית בקרקעית הנהר. פרנק האריס, נער בן שש-עשרה מאירלנד, תיאר את החוויה המפחידה:[46]

ששתנו עבדנו עירומים עד המותניים בתא הברזל הקטן עם טמפרטורה של כ-27 מעלות צלזיוס: תוך חמש דקות הזיעה ניגרה מאיתנו, וכל אותו הזמן עמדנו במים קפואים שרק הלחץ העצום מנע מהם לעלות. אין פלא שכאבי הראש היו מסמאים.[46]

לאחר שהקייסון הגיע לעומק הרצוי, נדרש למלא אותו בלבנים אנכיות ובטון כדי ליצור את יסודות העמודים.[47][48] עם זאת, עקב הריכוז הגבוה והלא-צפוי של סלעים גדולים באפיק הנהר, לקח מספר חודשים להשקיע את הקייסון של ברוקלין לעומק הרצוי.[48][10] יתר על כן, בדצמבר 1870, גג העץ שלו עלה באש, מה שעיכב שוב את הבנייה.[49][50] "ההתפרצות הגדולה", כפי שכונתה השריפה, עיכבה את הבנייה במספר חודשים, מכיוון שהיה צורך לתקן את החורים בקייסון.[51] ב-6 במרץ 1871 הסתיימו התיקונים, והקייסון הגיע לעומקו הסופי של 13.6 מטר; הוא מולא בבטון חמישה ימים לאחר מכן.[51][10] בסך הכל, הוערך כי כ-264 אנשים עבדו בקייסון מדי יום, אך עקב תחלופת עובדים גבוהה, ההערכה הייתה כי המספר הסופי עומד על כ-2,500 איש.[52] למרות זאת, רק מספר עובדים יצאו משותקים. לחץ האוויר בעומקו הסופי של הקייסון היה 140 קילו-פסקל.[53]

הקייסון מהצד של מנהטן היה המבנה הבא שנבנה. כדי להבטיח שהוא לא יתלקח כמו מקבילו, קייסון מנהטן צופה בפלטות ברזל חסינות אש.[54] הוא הושק ממספנת "וב ובל" (Webb & Bell) ב-11 במאי 1871,[55][56] והועבר למקומו בספטמבר של אותה שנה.[57][45] עקב לחץ האוויר התת-ימי הקיצוני בתוך קייסון מנהטן, שהיה העמוק בהרבה בהשוואה לקייסון ברוקלין, עובדים רבים חלו ב"אווירואמבוליזם" - מחלת דקומפרסיה (אנ') - במהלך עבודה זו,[46] למרות שילוב מנעלי אוויר (אשר נחשבו כמסייעות במחלת דקומפרסיה באותה תקופה).[58][59] מצב זה לא היה ידוע באותה תקופה וכונה לראשונה "מחלת הקייסון" על ידי רופא הפרויקט, אנדרו סמית'.[60][61] בין ה-25 בינואר ל-31 במאי 1872, טיפל סמית' ב-110 מקרים של מחלת דקומפרסיה, מתוכם שלושה פועלים מתו מהמחלה.[56] כאשר בדיקות ברזל מתחת לקייסון מנהטן מצאו ששכבת הסלע עמוקה אף יותר מהצפוי, עצר וושינגטון רובלינג את הבנייה עקב הסיכון המוגבר למחלת דקומפרסיה.[56][62] לאחר שקייסון מנהטן הגיע לעומק של 23.9 מטרים עם לחץ אוויר של 240 קילו-פסקל,[53] קבע וושינגטון כי תת-הקרקע החולית שמעל שכבת הסלע כ-9.1 מטרים, יציבה מספיק, והורה למלא את הקייסון בבטון ביולי 1872.[56][63]

וושינגטון רובלינג עצמו סבל מפגיעה משתקת כתוצאה ממחלת הקייסון זמן קצר לאחר שפרצו אבן הפינה ליסודות מגדל ברוקלין.[14][64] מצבו התיש אותו ולא הותיר לו את היכולת לפקח על הבנייה באופן אישי, ולכן הוא תכנן את הקייסון וציוד אחר מדירתו, וניהל את "השלמת הגשר דרך טלסקופ מחדר השינה שלו".[46] אשתו, אמילי וורן רובלינג, לא רק סיפקה תקשורת בכתב בין בעלה למהנדסים באתר,[65] אלא גם הבינה מתמטיקה, חישובי עקומות כבלים, חוזק חומרים, מפרטים של הגשר ומורכבויות בניית כבלים. היא בילתה את 11 השנים הבאות בסיוע בפיקוח על בניית הגשר,[53][66] ולקחה על עצמה חלק ניכר מתפקידיו של המהנדס הראשי, כולל פיקוח יומיומי וניהול הפרויקט.[67]

עמודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבט על מנהטן בשנת 1876, המציג את גשר ברוקלין בבנייה

לאחר השלמת היסודות, נבנו העמודים על גבי כל אחד מהם. בניית העמודים הייתה תהליך מורכב שנמשך ארבע שנים. מכיוון שחומרי הבנייה היו כבדים, הבנאים העבירו אותם לבסיס העמודים באמצעות מערכת גלגלות וכבלי פלדה בקוטר 3.8 סנטימטרים, שהופעלה על ידי מנועי קיטור. לאחר מכן, נישאו החומרים על מסילת עץ לצד כל עמוד ותמרנו למיקום המתאים באמצעות מנוף (אנ') שהוצב על גבי כל אחד מהעמודים.[56][68] לפעמים, הרעידו החומרים את הכבלים בשל משקלם, אך רק פעם אחת נפל משטח חומרים.[68]

בניית העמודים החלה באמצע 1872, וכאשר הופסקה העבודה בחורף של סוף 1872, כבר נבנו חלקים מכל עמוד.[65] עד אמצע 1873, חלה התקדמות משמעותית בבניית העמודים. העמוד מהצד של ברוקלין הגיע לגובה של 50 מטרים מעל גובה פני הים הממוצעים (MHW), בעוד שהעמוד מהצד של מנהטן הגיע ל-27 מטרים מעל גובה פני הים הממוצעים.[69][70] קשתות עמוד ברוקלין הושלמו עד אוגוסט 1874.[71] העמוד הושלם במידה רבה עד דצמבר 1874 עם קיבוע לוחות בצורת אוכף לכבלים הראשיים בראשו. עם זאת, העיטורים על מגדל ברוקלין לא יכלו להסתיים עד להשלמת בניית עמוד מנהטן.[72] האבן האחרונה על עמוד ברוקלין הונפה ביוני 1875 ועמוד מנהטן הושלם ביולי 1876.[73] לוחות האוכף שעל גבי שני העמודים הונפו גם הם ביולי 1876.[74] העבודה הייתה מסוכנת ועד 1876, נהרגו שלושה פועלים עקב נפילה מהעמודים, בעוד תשעה פועלים נוספים נהרגו בתאונות אחרות.[75]

תמונתו של ג'ורג' ברדפורד בריינרד (אנ'), "ממגדל הגשר", בסביבות שנת 1872, מוזיאון ברוקלין

בשנת 1875, בזמן בניית העמודים, נגמר תקציבו המקורי של הפרויקט - 5 מיליון דולרים. שני נציבי גשרים, אחד מברוקלין ואחד ממנהטן, עתרו למחוקקים של מדינת ניו יורק להקצות לבנייה 8 מיליון דולרים נוספים. בסופו של דבר, המחוקקים העבירו חוק שאישר את ההקצאה בתנאי שהערים יקנו את מניות בעלי המניות הפרטיים של גשר ברוקלין.[76]

במקביל, נמשכה העבודה על המעגנים. אחד מכל צד של הגשר.[77] העבודות על מעגן ברוקלין החלו בינואר 1873[78][79] והושלמו ברובן באוגוסט 1875.[80][79] מעגן מנהטן נבנה בזמן קצר יותר, לאחר שהעבודות עליו החלו במאי 1875 והושלמו ברובן ביולי 1876.[81][82] לא ניתן היה להשלים את המעגנים במלואם עד לסיום שזירת הכבלים הראשיים, ובנקודה זו התווספו עוד 1.8 מטרים לגובה של כל אחד מהמעגנים. אורך כל מעגן 24 מטרים.[83]

כבלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוגוסט 1876 נמתח הכבל הזמני הראשון בין שני עמודי הגשר,[74][84][85] שהיה עשוי מפלדת כרום (אנ') וסופק על ידי חברת Chrome Steel מברוקלין.[74][85] לאחר מכן נמתח הכבל חזרה על פני הנהר, ושני קצוותיו אוחו ליצירת לולאת כבל ארוכה המחברת את העמודים, שהונעה על ידי מנוע קיטור בהספק של 30 כוחות סוס (22 קילוואט).[86] הכבל היה אחד משני כבלים ששימשו ליצירת גשר זמני להולכי רגל ולעובדים בזמן ששאר הכבלים מוקמו.[87] השלב הבא היה לשלוח מהנדס על פני לולאת הכבל הנוסעת המוגמרת ב"כיסא הספן" (אנ') התלוי על לולאה זו, כדי לוודא שהיא בטוחה דיה. המכונאי הראשי של הגשר, א.פ. פרינגטון (E.F. Farrington), נבחר למשימה זו, וקהל מוערך של 10,000 איש משני הגדות צפו בו חוצה מצד לצד.[88][89] לאחר מכן נמתח כבל תנועה שני על פני המוט, משימה שהושלמה עד ה-30 באוגוסט.[90][87] גשר הולכי הרגל הזמני, שהוקם כ-18 מטרים מעל גובה המיסעה העתידית, הושלם בפברואר 1877.[91]

בבנייה, 1887-1872 לערך
"ממגדל למגדל - גשר התלוי מעל איסט ריבר - מבט ממגדל ברוקלין" (1877)

עד דצמבר 1876, טרם נחתם חוזה לאספקת כבלי הפלדה הקבועים.[92] זאת עקב מחלוקת האם כבלי הגשר צריכים להיות מפלדה שיוצרה בתהליך בסמר שטרם נבדק או מפלדה צרופה (אנ') שיוצרה בכור היתוך וחוזקה הוכח היטב.[18][93] בינתיים, עד לחתימת חוזה קבוע, הוזמנו כ-30 טון של תיל. כ-10 טון מכל אחת משלוש חברות, כולל מפעל הפלדה של וושינגטון רובלינג בברוקלין.[94] בסופו של דבר, הוחלט להשתמש בפלדה צרופה מספר 8 לפי מד בירמינגהאם (בקוטר של כ-4 מילימטרים), והופצה בקשה לקבלת הצעות מחיר, לה נענו שמונה חברות.[92] בינואר 1877, נחתם חוזה לאספקת פלדה צרופה מול ג'יי לויד היי (J. Lloyd Haigh),[18][95][96] שהיה קשור לנאמן הגשר אברם יואיט (אנ'), שרובלינג לא בטח בו.[16][97]

שזירת הכבלים דרשה ייצור של סלילים גדולים מהם, אשר עברו גילוון אך לא ליטוש בשומן כשיצאו מהמפעל. הסלילים נמסרו למגרש שליד מעגן ברוקלין. שם הם נטבלו בשמן פשתן, הורמו לראש המעגן, יובשו וחוברו לחוט יחיד, ולבסוף צופו באבץ אדום לצורך גלוון נוסף.[98][99] במגרש המעגן היו שלושים ושניים תופים, שמונה לכל אחד מארבעת הכבלים הראשיים. בכל תוף היו מגולגלים 18,000 מטרים של תיל.[100] התיל הניסיוני הראשון לכבלים הראשיים נפרס בין שני עמודי הגשר ב-29 במאי 1877, והשזירה החלה שבועיים לאחר מכן.[98] כל ארבעת הכבלים הראשיים נפרסו עד יולי של אותה שנה. במהלך תקופה זו, גשר הולכי הרגל הזמני נפתח באופן לא רשמי לציבור. עד אוגוסט 1877 השתמשו כמה אלפי מבקרים מרחבי העולם בגשר הולכי הרגל הזמני.[101] מעברי המבקרים הופסקו בספטמבר 1877 לאחר שמבקר לקה בהתקף אפילפטי וכמעט נפל.[101][102]

בזמן שסובבו את התילים, החלו גם עבודות הריסת מבנים משני צידי הנהר עבור בניית רמפות הגישה לגשר ברוקלין; עבודה זו הושלמה ברובה עד ספטמבר 1877.[83] בחודש שלאחר מכן, הוענקו חוזים ראשוניים עבור חוטי התלייה, אשר נתלו מהכבלים הראשיים ותמכו במיסעה.[102][103] עד מאי 1878, יותר משני שלישים של הכבלים הראשיים היו מוכנים.[104] עם זאת, בחודש שלאחר מכן, אחד הכבלים החליק, והרג שני אנשים ופצע שלושה אחרים.[105][106][107] בשנת 1877, יואיט כתב מכתב בו הביע קריאת נגד השימוש בפלדת בסמר בבניית הגשר.[108][109] הוגשו הצעות מחיר הן לפלדת כור היתוך והן לפלדת בסמר; בניו של ג'ון א. רובלינג הגישו את ההצעה הנמוכה ביותר עבור פלדת בסמר,[110] אך בהוראת יואיט, החוזה הוענק להיי (Haigh).[111][112]

חקירה מאוחרת יותר גילתה כי היי (Haigh) השתמש בתיל באיכות ירודה בכבלים. מתוך שמונים טבעות תיל שנבדקו, רק חמש עמדו בתקנים, וההערכה הייתה כי היי הרוויח 300,000 דולר מההונאה.[112][113] בשלב זה, היה מאוחר מדי להחליף את הכבלים שכבר נשזרו. רובלינג קבע כי התיל באיכות ירודה יותר ישאיר את הגשר חזק רק פי ארבעה מהנדרש, במקום פי שישה עד שמונה. התיל באיכות הירודה אושר להישאר ו-150 תילים נוספים נוספו לכל כבל.[18][112][113] כדי להימנע ממחלוקת ציבורית, היי לא פוטר, אלא נדרש לשלם באופן אישי עבור תיל איכותי יותר.[113][ב] החוזה עבור אספקת התיל הנותר הוענק לבניו של ג'ון א. רובלינג, וב-5 באוקטובר 1878, תילי הכבלים העיקריים האחרונים עברו את הנהר.[114]

לקראת סיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרומוליטוגרפיה (אנ') של "גשר התלוי הגדול של הנהר המזרחי" מאת קורייר ואייבס, שנוצר בשנת 1883.
נקודת מבט דומה, 2023

לאחר שהוצבו כבלי התלייה, החלו הפועלים להקים את קורות הרוחב מפלדה כדי לתמוך במיסעה כחלק ממבנה העל הכולל של הגשר.[18] בניית מבנה העל של הגשר החלה במרץ 1879,[115] אך, כמו עם הכבלים, הנאמנים נחלקו בדעותיהם בתחילה, האם מבנה העל מפלדה צריך להיות מורכב מפלדת בסמר או מפלדה צרופה.[116] ביולי 1879, החליטו הנאמנים לחתום חוזה עם מפעלי הברזל אדג'מור (Edgemoor; או אדג' מור (Edge Moor)), שבסיסם בפילדלפיה, לאספקת כ-450 טון של פלדת בסמר[117] וזו תסופק עד 1880.[117][118][119] הנאמנים העבירו מאוחר יותר החלטה נוספת לאספקת כ-450 טון נוספים של פלדת בסמר.[117] עם זאת, עד פברואר 1880 אספקת הפלדה טרם החלה.[120] באוקטובר 1880, שאלו נאמני הגשר את נשיא אדג'מור לגבי העיכוב באספקות הפלדה.[121] למרות הבטחותיו של אדג'מור כי החוזה ימומש, עד נובמבר 1881 עדיין לא הושלמו האספקות.[122] ראש עיריית ברוקלין, סת' לואו, שהפך לחלק ממועצת הנאמנים בשנת 1882, הפך ליו"ר ועדה שהוטל עליה לחקור את כישלונה של אדג'מור למלא את חלקה בחוזה. כשנשאל, הצהיר נשיא אדג'מור כי העיכובים נבעו מאשמתו של קבלן אחר, חברת הברזל קמבריה (אנ'), שייצרה את המותחנים (אנ') לתומכות הגשר; בשלב זה, החוזה היה אמור להסתיים עד אוקטובר 1882.[123][124]

לישיבת הנאמנים שהתקיימה ביוני 1882 וושינגטון רובלינג לא הופיע מכיוון שנסע לניופורט, רוד איילנד, מה שסיבך עוד יותר את המצב.[123] לאחר שהתקשורת החדשותית גילתה זאת, רוב העיתונים קראו לפיטוריו של רובלינג מתפקידו כמהנדס ראשי, למעט ה"דיילי סטייט גאזט" (Daily State Gazette) בטרנטון, ניו ג'רזי, וה"ברוקלין דיילי איגל" (Brooklyn Daily Eagle).[125] חלק מהנאמנים הוותיקים, כולל הנרי סי. מרפי, ג'יימס ס. טי. סטראנהאן וויליאם סי. קינגסלי, היו מוכנים לערוב לטובת רובלינג, מכיוון שהתקדמות הבנייה בגשר ברוקלין עדיין נמשכה. עם זאת, התנהגותו של רובלינג נחשבה לחשודה בקרב הנאמנים הצעירים יותר שהצטרפו לדירקטוריון לא מכבר.[125]

בניית הגשר עצמו צוינה בדוחות רשמיים שמרפי הציג מדי חודש לראשי ערים של ניו יורק וברוקלין. לדוגמה, דו"ח של מרפי מאוגוסט 1882 ציין כי התקדמות החודש כללה 114 קורות ביניים שהוקמו תוך שבוע, כמו גם 72 תומכים אלכסוניים, 60 עמודים וקורות רצפה רבות, מסבכי גישור ומוטות תומכים.[125][126] בתחילת 1883, גשר ברוקלין נחשב לכמעט גמור ותוכנן להיפתח ביוני.[127] עד פברואר 1883 נחתמו החוזים לתאורת הגשר[127] ובמרץ 1883 אושרה תוכנית אגרה.[128]

התנגדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלה התנגדות רבה ומשמעותית לבניית הגשר מצד בוני ספינות וסוחרים מצפון, שטענו כי הגשר לא יספק מרווח מספק מתחתיו לספינות.[129] במאי 1876, קבוצות אלו, בראשות אברהם מילר, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז הדרומי של ניו יורק (אנ') נגד הערים ניו יורק וברוקלין.[129][130]

בשנת 1879, ועדת-משנה של האסיפה למסחר וניווט החלה בחקירה של גשר ברוקלין. ימאי שנשכר לקבוע את גובה הגשר, העיד בפני הוועדה על הקשיים שיתקלו קברניטי ספינות בהבאת ספינותיהם מתחת לגשר לאחר השלמתו. עד נוסף, אדוארד וולמן סרל (אנ'), מהנדס אזרחי, אמר כי חישובי החוזק המשוער של הגשר היו שגויים.[131][132] בשנת 1883 פסק בית המשפט העליון כי גשר ברוקלין הוא מבנה חוקי.[133]

פתיחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1910-1880

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1949-1910

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצע ועד סוף המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידרדרות ותיקון בסוף המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים היסטוריים בגשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר בציור משנת 1877
  • ב-30 במאי 1883, ארעה מהומה בגשר שגרמה למנוסתם של כ-30 אלף האנשים שהיו עליו, במהלך האירוע נמחצו למוות 12 אנשים. יש האומרים שהסיבה לבהלה הייתה שמישהו חמד לצון וצעק שהגשר מתמוטט, אחרים גורסים שאישה מעדה על הגשר וכך נוצרה המהומה.
  • בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 שופץ הגשר.
  • בשנת 1994, פגע מחבל פלסטיני ברכב שהסיע תלמידים מישיבת חב"ד שבברוקלין שנסע על הגשר. התלמידים חזרו מביקור חולים בבית החולים "מרכז הרפואי עין אוזן" שבמנהטן, שבו שהה הרבי מלובביץ' לאחר ניתוח שעבר. בפיגוע נהרג אהרון (ארי) הלברשטאם, ונפצעו מספר נוסעים נוספים. על שמו של הלברשטאם הוקם בברוקלין מוזיאון הילדים היהודי ומספר שלטי הנצחה הוצבו בסביבות הגשר. האירוע סוקר בהרחבה בספרו של בנימין ליפקין - "על הכוונת".
ערך מורחב – פיגוע הירי בגשר ברוקלין
גשר ברוקלין מעל לנוף של הגוברנרז איילנד.
תמונה פנורמית של גשר ברוקלין - בלילה - 2008 (לצפייה יש להזיז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תמונה פנורמית של גשר ברוקלין - בלילה - 2008 (לצפייה יש להזיז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גשר ברוקלין
  • Brooklyn Bridge – New York City Department of Transportation
  • Brooklyn Bridge at Structurae
  • Historic American Engineering Record (HAER) No. NY-18, "Brooklyn Bridge", 77 photos, 8 color transparencies, 1 measured drawing, 8 data pages, 9 photo caption pages
  • Brooklyn Bridge Archived September 23, 2017, at the Wayback Machine at Historical Marker Database
  • Brooklyn Bridge collected news and commentary at The New York Times

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יחד עם גשר קליפטון (אנ') משנת 1864
  2. ^ עד שנת 1880, היי היה כלוא בכלא סינג סינג בגין פשע שאינו קשור.[113]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Talbot 2011, p. 1.
  2. ^ "Brooklyn Bridge – History, Construction, & Facts". Encyclopædia Britannica. Archived from the original on June 5, 2023. Retrieved January 24, 2020.
  3. ^ Greene, Elizabeth B. (2017). Buildings and Landmarks of 19th-Century America: American Society Revealed. Bloomsbury Publishing. p. 81. ISBN 978-1-4408-3573-5. Archived from the original on November 9, 2023. Retrieved November 9, 2023.
  4. ^ Saxena, Jaya (May 4, 2010). "Brooklyn Bridge Almost Painted 'Queensborough Tan'". Gothamist. Archived from the original on November 9, 2023. Retrieved November 9, 2023.
  5. ^ Buiso, Gary (May 4, 2010). "City red-faced after naming Brooklyn Bridge's paint after hated Queens". Brooklyn Paper. Archived from the original on November 9, 2023. Retrieved November 9, 2023.
  6. ^ 1 2 3 4 5 McCullough 1972, pp. 29–31.
  7. ^ "Brooklyn Bridge" (PDF). New York City Landmarks Preservation Commission. August 24, 1967. p. 1. Archived (PDF) from the original on December 26, 2016. Retrieved June 18, 2019.
  8. ^ 1 2 Facts on File Inc. (1914). The World Almanac & Book of Facts. Press Publishing Company (The New York World). p. 839. Retrieved June 18, 2019.
  9. ^ 1 2 Brooklyn Citizen Almanac. Brooklyn Citizen. 1893. p. 165. Retrieved June 18, 2019.
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 National Park Service 1966, p. 2.
  11. ^ 1 2 3 4 5 Barnes 1883, p. 28.
  12. ^ 1 2 McCullough 1972, pp. 350–351.
  13. ^ 1 2 3 "About the Brooklyn Bridge". The New York Sun. June 11, 1891. p. 6. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 26, 2019 – via newspapers.com.
  14. ^ 1 2 3 4 Brown Brothers (December 29, 1929). "A Builder Of New York And His Bridge; Washington A. Roebling, Who Erected the Brooklyn Span, Risked and Lost His Health in the Great Enterprise". The New York Times. ISSN 0362-4331. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved July 1, 2019.
  15. ^ Mooney, Jake (December 30, 2007). "His View From the Bridge". The New York Times. ISSN 0362-4331. Archived from the original on July 8, 2019. Retrieved July 8, 2019.
  16. ^ 1 2 3 Brooke, James (March 8, 1986). "Spinning New Cables for Bridge's 2d Century". The New York Times. ISSN 0362-4331. Archived from the original on March 25, 2020. Retrieved June 18, 2019.
  17. ^ 1 2 3 "Wire rope for bridge to be shipped". New York Daily News. November 18, 1986. p. 120. Retrieved August 8, 2024 – via newspapers.com.
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Talbot 2011, p. 4.
  19. ^ "Brooklyn Bridge Cables to Get Relief From Steel Briefly". The Morning Call. February 24, 1986. Retrieved August 8, 2024.
  20. ^ Krattinger, William E.; Hale, Darcey; Hale, Bruce; Glenn, Morris (August 2012). "National Register of Historic Places Registration Form: Ligonier Point Historic District" (PDF). p. 8. Archived (PDF) from the original on February 25, 2021. Retrieved February 1, 2016.
  21. ^ McLane, Charles B.; McLane, Carol Evarts (1997). Islands of the Mid-Maine Coast. Vol. I. Tilbury House & Island Institute. p. 134. ISBN 978-0884481850.
  22. ^ Simko-Bednarski, Evan (January 11, 2024). "Brooklyn Bridge's New Bright Lights Shine on Storied NYC Landmark". New York Daily News. Archived from the original on January 13, 2024. Retrieved January 13, 2024; Beer, Isabel Song (January 12, 2024). "DOT celebrates Brooklyn Bridge 'glow up,' iconic span will be lit for first time since 1983". Brooklyn Paper. Archived from the original on January 12, 2024. Retrieved January 13, 2024.
  23. ^ 1 2 McCullough 1972, p. 564.
  24. ^ 1 2 3 4 5 6 McCullough 1972, pp. 24–25.
  25. ^ Brock, H. i (May 21, 1933). "Brooklyn Bridge:Fifty Vivid Years; The Historic Span Ushered in the Era of Manhattan's Ties With Neighbors". The New York Times. ISSN 0362-4331. Archived from the original on July 2, 2019. Retrieved July 2, 2019.
  26. ^ 1 2 "The Building of the Bridge; Its Cost and the Difficulties Met With-- Details of the History of a Great Engineering Triumph". The New York Times. May 24, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 28, 2019. Retrieved June 26, 2019.
  27. ^ "John Augustus Roebling". American Society of Civil Engineers. Archived from the original on September 11, 2021. Retrieved June 17, 2019.
  28. ^ "New-York; Affairs At The State Capital". The New York Times. April 18, 2018. ISSN 0362-4331. Archived from the original on November 8, 2018. Retrieved April 23, 2018.
  29. ^ 1 2 An Act to Incorporate the New York Bridge Company, For the Purpose of Constructing and Maintaining a Bridge over the East River, Between the Cities of New York and Brooklyn. Brooklyn Savings Bank. April 16, 1867. Retrieved April 23, 2018 – via Internet Archive.
  30. ^ 1 2 "The Brooklyn Bridge; Report of the Subcommittee of Fifty Important Facts and Figures The New-York And Brooklyn Bridge". The New York Times. April 10, 1872. ISSN 0362-4331. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved April 23, 2018.
  31. ^ E.P.D (January 25, 1867). "The East River Bridge". The Brooklyn Daily Eagle. Vol. 27, no. 22. p. 2. Archived from the original on October 19, 2007. Retrieved November 26, 2007.
  32. ^ "The East River Bridge". Brooklyn Daily Eagle. September 10, 1867. p. 2. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  33. ^ "Local Intelligence; The East River Bridge". The New York Times. September 11, 1867. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 21, 2019. Retrieved June 21, 2019.
  34. ^ McCullough 1972, pp. 32–33.
  35. ^ McCullough 1972, pp. 26–28.
  36. ^ McCullough 1972, pp. 35–38.
  37. ^ McCullough 1972, pp. 85–89.
  38. ^ "The Accident to Mr. Roebling". Brooklyn Daily Eagle. June 30, 1869. p. 3. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  39. ^ McCullough 1972, pp. 90–91.
  40. ^ "The Building Of The Bridge; Its Cost And The Difficulties Met With". The New York Times. May 24, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 28, 2019. Retrieved October 27, 2009.
  41. ^ Wagner 2017, p. 15.
  42. ^ McCullough 1972, pp. 128–129.
  43. ^ "Brooklyn Bridge". Historic Bridges. Archived from the original on October 25, 2020. Retrieved October 3, 2020.
  44. ^ "The Curse of the Roeblings? The Construction of the Brooklyn Bridge". Museum of the City of New York. September 11, 2012. Archived from the original on October 24, 2020. Retrieved October 3, 2020.
  45. ^ 1 2 3 "Brooklyn Bridge, Part 2". Structure magazine. November 5, 2012. Archived from the original on March 8, 2021. Retrieved June 18, 2019.
  46. ^ 1 2 3 4 Roark, James L.; Johnson, Michael P.; Furstenburg, Francois; Cline Cohen, Patricia; Hartmann, Susan M.; Stage, Sarah; Igo, Sarah E. (2020). "Chapter 19 The City and Its Workers: 1870–1900". The American Promise: A History of the United States (Kindle). Vol. Combined Volume (Value Edition, 8th ed.). Boston, MA: Bedford/St. Martin's. Kindle Locations 14108–14114. ISBN 978-1319208929. OCLC 1096495503.
  47. ^ Roebling, Washington (1873). Pneumatic Tower Foundations of the East River Suspension Bridge. Averell & Peckett. pp. 46.
  48. ^ 1 2 McCullough 1972, p. 196.
  49. ^ "The Caisson of the East River Bridge on Fire—The Works Damaged to the Extent of $20,000". The New York Times. December 3, 1870. ISSN 0362-4331. Archived from the original on March 10, 2021. Retrieved June 18, 2019.
  50. ^ Copage, Eric V (December 3, 1870). "Fire Under Water". New York Herald. p. 14. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  51. ^ 1 2 McCullough 1972, pp. 242–245.
  52. ^ McCullough 1972, pp. 202–203.
  53. ^ 1 2 3 Talbot 2011, p. 3.
  54. ^ "Brooklyn's Bridge; The Mammoth Caisson for the New York Tower". New York Daily Herald. April 18, 1871. p. 13. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  55. ^ "Brooklyn Bridge; Launch of the Colossal Caisson for the New York Shore Tower". New York Daily Herald. May 9, 1871. p. 5. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  56. ^ 1 2 3 4 5 National Park Service 1966, p. 5.
  57. ^ "The East River Bridge; The Caisson on the New-York Side Successfully Moved to Its Proper Position. Diplomatic Changes". The New York Times. September 12, 1871. ISSN 0362-4331. Archived from the original on August 9, 2020. Retrieved June 18, 2019.
  58. ^ "Hudson River Tunnel". Engineering Timelines. Archived from the original on December 20, 2016. Retrieved December 4, 2016.
  59. ^ "The Brooklyn Bridge; Its Progress—The New-York Pier-Effects Of the Compressed Air on the Workmen". The New York Times. June 24, 1872. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 19, 2019. Retrieved June 19, 2019.
  60. ^ Smith, Andrew Heermance (1886). The Physiological, Pathological and Therapeutical Effects of Compressed Air. George S. Davis. Retrieved April 17, 2009.
  61. ^ Acott, Chris (1999). "A Brief History of Diving and Decompression Illness". South Pacific Underwater Medicine Society Journal. Vol. 29, no. 2. ISSN 0813-1988. OCLC 16986801. Archived from the original on September 5, 2011. Retrieved April 17, 2009.
  62. ^ McCullough 1972, p. 294.
  63. ^ "The Brooklyn Bridge; The Caisson Filled In". Brooklyn Union. July 17, 1872. p. 3. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  64. ^ Butler, WP (2004). "Caisson Disease During the Construction of the Eads and Brooklyn Bridges: A Review". Undersea Hyperb Med. Vol. 31, no. 4. pp. 445–59. PMID 15686275. Archived from the original on August 22, 2011. Retrieved June 19, 2008.
  65. ^ 1 2 McCullough 1972, pp. 297–298.
  66. ^ "Emily Warren Roebling". American Society of Civil Engineers. Archived from the original on October 22, 2019. Retrieved April 25, 2018.
  67. ^ "Mrs. Roebling's Skill; How the Wife of the Brooklyn Bridge Engineer Has Assisted Her Husband". The New York Times. May 23, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 26, 2019. Retrieved June 26, 2019.
  68. ^ 1 2 McCullough 1972, p. 333.
  69. ^ "The Brooklyn Bridge; Annual Meeting of the Company". New York Daily Herald. June 3, 1873. p. 5. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  70. ^ "The Brooklyn Bridge; Official Statement of the Progress of the Work—The Annual Meeting". The New York Times. June 3, 1873. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 19, 2019. Retrieved June 19, 2019.
  71. ^ "The East River Bridge; Completion of the Arches of the Brooklyn Pier the Work on the New-York Side". The New York Times. August 1, 1874. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 19, 2019. Retrieved June 19, 2019.
  72. ^ "The Bridge Tower; Its Practical Completion on the Brooklyn Side To-Day". Brooklyn Daily Eagle. December 15, 1874. p. 3. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  73. ^ McCullough 1972, p. 325.
  74. ^ 1 2 3 McCullough 1972, p. 338.
  75. ^ McCullough 1972, pp. 335–336.
  76. ^ Barnes 1883, p. 16.
  77. ^ McCullough 1972, p. 307.
  78. ^ "The Brooklyn Bridge; Work on the Anchorage Commenced". Brooklyn Times Union. January 24, 1873. p. 2. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  79. ^ 1 2 McCullough 1972, pp. 330–331.
  80. ^ "The Bridge; Completion of the Brooklyn Anchorage". Brooklyn Daily Eagle. August 16, 1875. p. 4. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  81. ^ National Park Service 1966, p. 6.
  82. ^ "The Towers and the Anchorages Complete, And the Cables Ready". Brooklyn Times-Union. July 24, 1876. p. 3. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  83. ^ 1 2 "The Suspension Bridge; Progress of the Great Work. The Archways East and West of the Anchorage Piers the Laying of Strands of the Great Cables Demolition of Buildings in Both Cities a Doomed Church the Line of the Road Way in New-York". The New York Times. September 11, 1877. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  84. ^ "The East River Bridge; The First Wires Stretched Between the New-York And Brooklyn Towers". The New York Times. August 15, 1876. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 21, 2019. Retrieved June 21, 2019.
  85. ^ 1 2 "The Bridge. Some Interesting Facts About the Great Enterprise". Brooklyn Daily Eagle. August 11, 1876. p. 4. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  86. ^ McCullough 1972, pp. 358–359.
  87. ^ 1 2 "Local Miscellany; Work on the East River Bridge. Another Wire Carried from Anchorage to Anchorage the Operation of Cutting the Lashings a Large Number of Curious Spectators Present". The New York Times. August 30, 1876. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  88. ^ McCullough 1972, p. 360.
  89. ^ "A Ride Over East River – The Bridge Machinery Working". The New York Times. August 26, 1876. p. 8. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  90. ^ "Another Rope Across The River". New-York Tribune. August 30, 1876. p. 2. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  91. ^ McCullough 1972, p. 397.
  92. ^ 1 2 "The Brooklyn Bridge: Opening Of The Bids For The Wire For The Main Cables—The Contract Not Yet Awarded". The New York Times. December 28, 1876. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 21, 2019. Retrieved June 21, 2019.
  93. ^ McCullough 1972, p. 369.
  94. ^ McCullough 1972, p. 381.
  95. ^ McCullough 1972, p. 393.
  96. ^ "The East River Bridge; Decision of the Trustees in Favor of the Use of Crucible Cast-Steel Cables Award of the Contract to Mr. J. Lloyd Haigh". The New York Times. January 16, 1877. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 21, 2019. Retrieved June 21, 2019.
  97. ^ McCullough 1972, p. 396.
  98. ^ 1 2 McCullough 1972, pp. 400–401.
  99. ^ "The East River Bridge; Satisfactory Progress of the Work How the Wires Are Laid and the Strands Formed". The New York Times. July 7, 1877. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  100. ^ "The East River Bridge; Slow but Satisfactory Work Placing the Great Cables in Position a New Iron Staircase at the Brooklyn Tower". The New York Times. May 27, 1877. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  101. ^ 1 2 McCullough 1972, pp. 405–408.
  102. ^ 1 2 "The Bridge; Regular Monthly Meeting of the Trustees". Brooklyn Daily Eagle. October 2, 1877. p. 2. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  103. ^ "The Brooklyn Bridge; First Fall Meeting of the Trustees a Discussion as to the Use of Bessemer or Cast Steel for the Wire Rope". The New York Times. October 2, 1877. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  104. ^ "Work on the East River Bridge; The Main Cables More Than Two-Thirds Completed Method of Transit and Fares a Separate Bridge Railway Favored by the Directors". The New York Times. May 21, 1878. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  105. ^ McCullough 1972, pp. 438–440.
  106. ^ "Killed by a Cable Strand; Fatal Crash at the Brooklyn Bridge". The New York Times. June 15, 1878. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 22, 2019. Retrieved June 22, 2019.
  107. ^ "The Bridge Accident". Brooklyn Times Union. June 15, 1878. p. 2. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  108. ^ "The Brooklyn Bridge". New York Daily Herald. January 14, 1877. p. 14. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved April 26, 2018 – via newspapers.com.
  109. ^ McCullough, David (May 31, 2007). The Great Bridge: The Epic Story of the Building of the Brooklyn Bridge. Simon and Schuster. ISBN 978-0-7432-1831-3.
  110. ^ "Monthly Meeting of the Trustees". Brooklyn Daily Eagle. January 12, 1877. p. 2. Archived from the original on January 27, 2020. Retrieved April 26, 2018 – via Brooklyn Public Library; newspapers.com.
  111. ^ Reier, Sharon (2012). Bridges of New York. Dover Publications. p. 20. ISBN 978-0-486-13705-6. OCLC 868273040.
  112. ^ 1 2 3 McCullough 1972, pp. 443–444, 447.
  113. ^ 1 2 3 4 Mensch, B.G. (2018). In the Shadow of Genius: The Brooklyn Bridge and Its Creators. Fordham University Press. p. 114. ISBN 978-0-8232-8105-3. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved February 12, 2020.
  114. ^ McCullough 1972, p. 451.
  115. ^ Farrington, E.F. (1881). Concise Description of the East River Bridge: With Full Details of Construction ... Two Lectures Delivered ... March 6 and 13, 1880. C.D. Wynkoop, Printer. pp. 25–26. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved July 4, 2019.
  116. ^ "The Brooklyn Bridge; Will the Trustees Get Good or Bad Steel for the Superstructure?". The New York Times. July 2, 1879. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 23, 2019. Retrieved June 23, 2019.
  117. ^ 1 2 3 "The Steel for Brooklyn Bridge". The Daily Gazette. April 12, 1880. p. 1. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved December 17, 2019 – via newspapers.com.
  118. ^ "The Edgemoor Iron Works". Brooklyn Times-Union. July 10, 1879. p. 2. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  119. ^ "Controller Steinmetz's Letter; Hon. Henry O. Murphy, President Board Trustees of the New-York And Brooklyn Bridge: SIR: At the Last Meeting of the Executive Committee the Following Resolution Was Passed by a Majority Vote". The New York Times. July 8, 1879. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 23, 2019. Retrieved June 23, 2019.
  120. ^ "The Brooklyn Bridge; An Important Steel Contract Discussed --Salaries Raised". The New York Times. February 3, 1880. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 23, 2019. Retrieved June 23, 2019.
  121. ^ "The Edgemoor Iron Works". New-York Tribune. October 5, 1880. p. 8. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 18, 2019 – via newspapers.com.
  122. ^ "Steel for the Brooklyn Bridge". The New York Times. November 9, 1881. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 24, 2019. Retrieved June 24, 2019.
  123. ^ 1 2 McCullough 1972, p. 485.
  124. ^ "The Brooklyn Bridge Again". The New York Times. June 25, 1882. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 24, 2019. Retrieved June 24, 2019.
  125. ^ 1 2 3 McCullough 1972, pp. 494–495.
  126. ^ "Progress of the Brooklyn Bridge". The New York Times. August 24, 1882. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 24, 2019. Retrieved June 24, 2019.
  127. ^ 1 2 "The Brooklyn Bridge; Bids for Lighting the Structure by Electricity". The New York Times. February 13, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 25, 2019. Retrieved June 25, 2019.
  128. ^ "The Brooklyn Bridge; A Schedule of Tolls Reported". The New York Times. March 13, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 25, 2019. Retrieved June 25, 2019.
  129. ^ 1 2 McCullough 1972, p. 424.
  130. ^ "The Big Brooklyn Bridge; The Supreme Court Asked to Call It an Obstruction". The New York Times. November 7, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on January 25, 2024. Retrieved June 26, 2019.
  131. ^ "The Obstacles to the Bridge, Views Of New Yorkers—Its Supposed Shakiness". The New York Times. March 21, 1879. ISSN 0362-4331. Archived from the original on March 8, 2021. Retrieved January 24, 2020.
  132. ^ "The East River Bridge; Doubts Expressed of Its Asserted Strength" (PDF). The Evening Post. March 21, 1879. Archived (PDF) from the original on September 1, 2021. Retrieved January 23, 2020 – via fultonhistory.com.
  133. ^ "The Brooklyn Bridge Suit; The United States Supreme Court Decides That It Is a Lawful Structure". The New York Times. November 27, 1883. ISSN 0362-4331. Archived from the original on June 26, 2019. Retrieved June 26, 2019.


תחבורה בניו יורק
שדרות אורכיות השדרה הראשונה • השדרה השנייה • השדרה השלישית • שדרת לקסינגטון • השדרה הרביעית (שדרת פארק) • שדרת מדיסון • השדרה החמישית • השדרה השישית (שדרת האמריקות) • השדרה השביעית • השדרה השמינית / סנטרל פארק וסט • השדרה התשיעית • השדרה העשירית • השדרה ה-11 • השדרה ה-12 • שדרה A • שדרה B • שדרה C • שדרה D
רחובות רוחביים וול סטריט • רחוב קאנאל • רחוב 34 • רחוב 42 • רחוב 52 • רחוב 57 • רחוב 59 • רחוב 110 • רחוב 125 • רחוב 155
רחובות אחרים ברודוויי • רחוב בליקר • רחוב האוסטון
כיכרות כיכר טיימס • גראנד ארמי פלאזה • כיכר וושינגטון • כיכר יוניון • כיכר קולומבוס
גשרים גשר רוברט פ. קנדי • גשר ברונקס וייטסטון • גשר וראזאנו נארוז • גשר ת'רוגס נק • גשר הנרי הדסון • גשר קווינסבורו • גשר ברוקלין • גשר מנהטן • גשר ויליאמסבורג • גשר ג'ורג' וושינגטון • גשר מארין פארקוויי גיל הודג'ס ממוריאל • גשר קרוס ביי וטרנס ממוריאל
מנהרות מנהרת ברוקלין בטרי • מנהרת קווינס מידטאון • מנהרת הולנד • מנהרת לינקולן
נמלי תעופה נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי • נמל התעופה הבינלאומי ניוארק ליברטי • נמל התעופה לה גוארדיה
כללי תחנת גרנד סנטרל • הרכבת התחתית של ניו יורק • תוכנית חברי הוועדה (1811)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גשר_ברוקלין&oldid=40966447"