נחל שניר | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 65 ק"מ |
ספיקה ממוצעת | 4.1 מ"ק לשנייה |
אגן ניקוז | 640 קמ"ר |
מוצא | מצפון-מזרח לחאצביא |
יובלים | נחל עיון ![]() |
שפך | נהר הירדן |
מדינות באגן הניקוז | לבנון, ישראל |
![]() | |
מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את נהר הירדן | |
![]() ![]() |
נַחַל שְׂנִיר (ידוע גם בשם חצבני או חצבאני כשמו הערבי نهر الحاصباني, נַהְר אל-חאצבאני) הוא אחד ממקורות הירדן, והארוך מביניהם. רובו של הנחל נמצא בתחומי לבנון, ורק חלקו התחתון, מאזור הכפר ע'ג'ר ועד לנקודת חיבורו עם נחל דן ונחל חרמון ליד קיבוץ שדה נחמיה באצבע הגליל, נמצא בתחום מדינת ישראל. בנקודת המפגש עם הנחלים האחרים הם יוצרים את נהר הירדן. חלק מהנחל בסמוך למעיין ברוך הוא שמורת טבע. שניר הוא אחד הנחלים הארוכים במדינת ישראל.
הידרוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו של נחל שניר כ־33 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ־630 קמ"ר, רובו הגדול בשטח לבנון. כמות המשקעים באגן הנחל היא מעל 1,100 מ"מ בממוצע רב-שנתי.[1]
ספיקת המים השנתית (נפח שנתי) של הנחל היא 111 מיליון מ"ק (1940–2023). הספיקה המקסימלית הממוצעת היא 179 מ״ק בשנייה (1940–2023)[2]. בחורף 1968–1969 נמדדה ספיקת שיא שנתית של 304 מיליון מ״ק, כאשר ב-22 בינואר 1969 נמדדה ספיקה מקסימלית של 111.5 מ״ק בשנייה. בחורף 1991–1992 נרשמה ספיקה שנתית של 255 מיליון מ״ק, כאשר ב-5 בפברואר 1992 נמדדה ספיקה מקסימלית של 143.7 מ״ק בשנייה. בחורף 2002–2003 הספיקה השנתית הייתה 286 מיליון מ״ק, ובעונת משקעים זו נרשמה הספיקה המקסימלית המוחלטת של 179.4 מ״ק בשנייה, ב-20 בדצמבר 2002. בעונת 2017–2018, שהייתה יבשה מהרגיל בצפון־מזרח ישראל ודרום לבנון, נמדדה הספיקה השנתית הנמוכה ביותר – 23 מיליון מ״ק[2]. בסוף אותו חורף התקבל גרעון משקעים נדיר שהצטבר במשך חמש שנים, לאחר שבשתי עונות הגשם הקודמות וכן בעונת 2013–2014 היה מיעוט גשמים משמעותי.[3]
ראשיתו של הנחל 30 ק"מ מצפון-מזרח לעיירה הלבנונית חאצביא, והוא נקרא שם בשם "ואדי עין-חרשה", ובהמשך – "ואדי אל-פטר". זהו נחל איתן המתחתר בקרקעיתו של עמק שכיוונו מצפון־מזרח לדרום־מערב. עמק זה הוא חלקה המזרחי של בקעת הלבנון, והוא תָּחוּם בין מורדותיו הצפון־מערביים של רכס החרמון לבין ג'בל ביר א-דהר, שהוא רכס הגבעות הצר והארוך המפריד בין אגן החצבני לבין אגן הליטני. ג'בל ביר א-דהר מהווה פרשת מים ראשית, כיוון שהליטני נשפך לים התיכון והחצבני – לים המלח.
למרגלות העיירה חאצביא נובעים באפיקו של החצבני מעיינות בשם נַבַּע אל-חצבני. מעיינות אלה קטנים הם, ומימיהם מנוצלים כיום בקיץ עד תום, והנחל יבש גם בהמשך. משם ממשיך אפיק החצבני לרדת דרומה למרגלותיו של רכס אל חיאם (המשכו הדרומי־מזרחי של רכס ביר א-דהר), המפריד בין עמק עִיּוֹן לבין עמק החצבני. בקטע זה עובר הנחל בתוך עמק רחב ושטוח, שרוחבו מגיע ל־5 ק"מ ויותר.
לרגלי הכפר ע'ג'ר נהפך החצבני לערוץ בעל אופי קניוני בתוך רובד עבה של בזלת המכסה את האזור שבין תל סִדְר אל עָרוּס (געש רדום, 4 ק"מ מצפון לכפר ע'ג'ר) לבין אזור קיבוץ מעין ברוך. שכבה זו מקורה בקילוחי בזלת שפרצו מתל סדר אל ערוס. שם, לרגלי ע'ג'ר, נובע מעיין גדול – עין אל וזאני. זהו המעיין העיקרי של החצבני, ומכאן ואילך זהו גם כיום נחל איתן, הזורם כל השנה.
חלקו התחתון של הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו התחתון אין לחצבני יובלים טבעיים הנכנסים אליו, אך נשפכים אליו פלגים אחדים מעשה-ידי-אדם, המוליכים אליו מים מן הדן. העיקרי שמבין פלגים אלו הוא חלק ממפעל חצבני-דן, שנועד לניצול מי הדן לחקלאות באזור עמק החולה. חלק מהמים המוטים מהדן משמשים להנעת תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה (כ־2 מגה-ואט) הנמצאת מעט ממערב לגשר שניר. המים המשמשים להנעת התחנה מושבים לנחל בסמוך לגשר שניר, מגבירים את עוצמתו בחלק זה, ומאפשרים פעילות שיט במקום.
חלקו התחתון של הנחל, דרומה מכביש 99, משמש לשייט קיאקים וסירות על ידי מספר מפעילים מקומיים, תוך ניצול הפרשי הגובה בנחל היוצרים זרימה מהירה בחלקים מהנחל. פעילות זו מותנית בזרם המים בנחל, והיא מושבתת בתקופות של זרם חזק מדי, או חלש מדי[4]. במהלך הסדרת הנחל לשייט בוצעו בו פעולות שפגעו בערוצו הטבעי ובצמחייה בצידיו, כדוגמת כריתת עצים על גדות הנחל. בחלק זה ישנה גם טיילת על גדות הנחל, ובה שביל אופניים. חלק זה של הנחל הוא אחד האתרים המתוירים ביותר בישראל, ומבקרים בו מידי קיץ 200,000 ישראלים, רובם במסגרת מפעילי השייט.
הנחל מתאחד עם נחל חרמון והדן סמוך לשדה נחמיה, והופך יחד איתם לנהר הירדן.
שמורת טבע נחל שניר (חצבני)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – שמורת טבע נחל שניר
בחלקו של הנחל בסמוך למעיין ברוך הנחל נמצא בתוך תחומי שמורת טבע נחל שניר. בחלק זה עובר בנחל מסלול טיול המתחיל בשמורה וחלקים בו עוברים בתוך הנחל ובסמוך לו. המסלול מסתיים בכביש 99 בסמוך לחניון מעיין ברוך. בזמני השיא נמדדו זרימות של 150 קוב/שנייה ובזמני השפל 0.6 קוב/שנייה.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחל שניר
- נחל שניר
- נופר צהוב בנחל שניר
- נחל שניר
- פטריות על עץ בנחל שניר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחל שניר - אתר החברה להגנת הטבע.
- מודל רגישות לנחל שניר, מוגש למנהלת הנחלים הארצית
- דובי זכאי, טיול לאוהבים, באתר ynet, 13 בפברואר 2002
- שמורת טבע נחל שניר - חצבאני, באתר רשות הטבע והגנים
נהר שניר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשות הכינרת, נחל שניר, באתר רשות הכינרת
- ^ 1 2 הרשות הממשלתית למים ולביוב, תחנות - ספיקות שיא ונפחים שנתיים, DATA.GOV - מאגרי המידע הממשלתיים, 23 במרץ 2025
- ^ השירות המטאורולוגי, סיכום עונת 2017-2018, סיכומים עונתיים
- ^
אלי אשכנזי, הירדן מתייבש, והקייקים מושבתים , באתר הארץ, 9 ביוני 2014