בית החולים אסותא אשדוד

על שם	שילה ואריק סמסון
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים ציבורי
אוניברסיטה	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בעלים	מכבי שירותי בריאות
מנכ"ל	ד"ר ארז ברנבוים
היסטוריה
תאריך ייסוד	4 ביוני 2017
שירותים
מספר מחלקות	20
מיטות	300
www.assutaashdod.co.il
גאוגרפיה
כתובת	רחוב הרפואה 7
מיקום	קריית פרס, אשדוד, ישראל ישראל
קואורדינטות	31°46′49″N 34°39′26″E / 31.780206°N 34.657105°E / 31.780206; 34.657105
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אשדוד מוגדלת)   בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד (למפת אשדוד רגילה)   בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד (למפת השפלה רגילה)   בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד (למפת השפלה מוגדלת)   בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד מפת  __ אשדוד  __ גן יבנה [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית חבל יבנה ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית באר טוביה ממערב: הים התיכון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית החולים הציבורי אסותא אשדוד על שם סמסון הוא בית חולים ציבורי בבעלות מכבי שירותי בריאות, השוכן באשדוד. הוא מסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבית חולים אוניברסיטאי.^[1]

בית החולים החל לפעול ביוני 2017 ובהדרגה הגיע לפעולה בהיקף מלא בנובמבר 2017. בית החולים מתפרש על שטח של כ-70 דונם בקריית פרס במזרח העיר. 65 אחוזים מחדרי בית החולים הם ממוגנים. חדרי הניתוח, היחידה לטיפול נמרץ ויחידות נוספות פועלות בקומת המרתף, כך שיוכלו להמשיך לפעול גם בעת חירום. בבית החולים 300 מיטות, מועסקים בו כ-1,200 עובדים והוא משרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה.

בית החולים נקרא על שם שילה ואריק סמסון, נדבנים יהודים מדרום אפריקה שתרמו מיליוני דולרים לתקציב בית החולים.^[2][3]

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו היה מבנה נטוש ומוזנח שנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט' ונהרס ב-2017.

בשנת 1998, לאחר כעשר שנים של דיונים, פורסם מכרז להקמת בית החולים. אך הוא בוטל בתחילת 1999, בעקבות דרישת משרד האוצר. באוקטובר 1999 הודיעה ועדת הכספים של הכנסת שתפעל לקדם מכרז בין-לאומי להקמת בית חולים משולב פרטי-ציבורי.^[4] המכרז פורסם כשנה אחר כך, אך בוטל.^[5]

בשנת 2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, את חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה). מטרת החוק הייתה להבטיח שמשרד האוצר יקציב את התקציב הדרוש להקמת בית החולים.^[6] למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת "חוק ההסדרים" שמנע את יישומו.^[7] עד 2008 משרד האוצר מנע הקמת בית חולים באשדוד, בעיקר משיקולי יעילות כלכלית.^[8]

באוגוסט, עם תחילת השלב הראשון במכרז להקמת בית החולים, 11 מנהלי בתי החולים הממשלתיים כתבו לשר הבריאות שהקמת בית חולים באשדוד תהווה ”טעות ובכייה לדורות” ושלהקמתו ”אין מקום ולא הצדקה קיומית” בזמן שקיים ויכוח תקציבי מתמיד בנוגע למיטות אשפוז והקמת יחידות חדשות, והוסיפו כי בית חולים נוסף יחריף את המחסור החמור ברופאים ואחיות ויגרום לתחרות לא-הוגנת על כוח אדם, בכך שימשוך עובדי רפואה מבתי החולים סביב אשדוד באמצעות הסכמים שאינם תואמים להסכמי שכר המקובלים במערכת הציבורית.^{[9][10][11][12]} המכתב גונה על ידי עיריית אשדוד, כקריאה נגד קיום חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה).^[13]

פרויקט בשם "מרכז רפואי אשדוד" החל בשנת 2006, ביוזמת עמותת "רפואה וישועה" של חסידי גור, שרבים מחסידיה גרים בעיר, במטרה להקים חדר מיון קדמי שיחל לשרת את כלל תושבי אשדוד רבתי. יוזמה זו תאמה את כוונת קברניטי העיר להקים בית חולים בעיר במקום להשתמש בשירותי הרפואה של מרכז רפואי ברזילי באשקלון ששירת את תושבי העיר. עיריית אשדוד קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע בדרום מזרח העיר בגודל 3 דונם, בחכירה ארוכת טווח. הקרקע נמסרה לעירייה ללא תמורה, והותר לבנות עליה בניין בן 5 קומות, חלקן תת-קרקעיות, ובסה"כ 6,000 מ"ר.

העירייה העבירה את זכויות החכירה לעמותה "רפואה וישועה", שהתחייבה להפעילו עד שנת 2009. בניגוד להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, העמותה הקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת.^[14] הבנייה הופסקה בסוף שלב השלד. בבניין הושקעו כ-100 מיליון ש"ח, הרוב מתרומות, וכ-10 מיליון ש"ח שהועברו כתמיכות ממשרד הבריאות. בינואר 2014 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לרכישת המגרש והמבנה הבנוי עליו שהוקם לשם חדר מיון קדמי.^[15] עמותת "רפואה וישועה" זכתה במכרז, אך בסוף שנת 2014 מכרה את המבנה, תמורת 57 מיליון ש"ח, לאיש העסקים פרץ הירשנבוים.^[16]

בספטמבר 2021 בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה במסגרתו התחייבה עמותת "רפואה וישועה" להשיב למדינה את מלוא סכום כספי התמיכה שהוענקו לה, לשם הקמת מרכז רפואי באשדוד אשר לא הוקם מעולם.^[17]

במרץ 2024 פורסם כי המבנה, שהפך בינתיים ל"פיל לבן", ישמש כמרכז רפואי פרטי בשם "נועה מדיקל סנטר".^[18]

משרד האוצר קיים מכרז להקמת בית חולים מלא בעיר בשטח צמוד למרכז הרפואי אשדוד. במקביל לביצוע עבודות פיתוח שטח כולל דרכי גישה למרכז הרפואי. ב-9 באוגוסט 2009 פרסם משרד האוצר מכרז להקמת בית חולים באשדוד. את ההליך המקדמי עברו שלוש קבוצות, שתוכלנה להתמודד במכרז.^[19][20]

המכרז התקדם באיטיות רבה, עד ששלוש החברות המתמודדות עברו את שלב המיון המוקדם – אסותא, מור - המכון למידע רפואי, וקריה רפואית אשדוד. ביולי 2010 פרשו המתמודדים מהמכרז, למעט קבוצת מכבי המיוצגת על ידי רשת אסותא. משרד האוצר פרסם כי יקרא לגופים שהתמודדו להתמודד שוב עם שיפור תנאים, כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית. במכרז החדש נוספו שני מרכיבים: אפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטית בהיקף של עד 25% מההכנסה השנתית של בית החולים, ומענק הקמה לזכיין בסך 487 מיליון ש"ח. נספח ההפעלה של המכרז מפרט את מסלול הרפואה הפרטית, המכונה מסלול בחירת רופא, שהיזם רשאי להפעיל בבית החולים באשדוד. ברשימת ההגבלות של פעילות מסלול בחירת רופא קובע הנספח, בין השאר, כי היקף הפעילות לא יעלה על 25% מכלל הכנסות בית החולים ממכירת שירותים רפואיים; היקף הפעילות של כל רופא וכל מחלקה לא יעלה על 25%; הרופאים שייתנו שירות במסגרת מסלול בחירת רופא יהיו מרמת מומחה ומעלה העובדים בבית החולים במשרה חלקית לפחות; לא תינתן קדימות בקביעת תורים, ומוקד קביעת התורים יהיה מוקד מרכזי ללא הפרדה; והטיפול שיינתן לכל החולים יהיה זהה.

באפריל 2011 זכתה חברת "אסותא" שבבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד.^[21] בסוף מאי אותה שנה נחתם עם משרד האוצר ההסכם לבנייתו וב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה.

באפריל 2016 נחתם הסכם שבו המדינה תעביר לאסותא כ–364 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ובתמורה אסותא תוותר על ההיתר שניתן לה להפעיל רפואה פרטית בתשלום בבית החולים בשיעור של 25% מפעילותו. בנוסף לתשלום החד־פעמי, משרד הבריאות יעניק לאסותא אשדוד רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת הפריה חוץ-גופית.^[22]

בית החולים החל את פעילותו ב-4 ביוני 2017^[23] עם פתיחתן של מרפאות החוץ. ב-16 באוקטובר נפתחה מחלקת היולדות. ב-7 בנובמבר נפתח חדר המיון ובית החולים החל לפעול בצורה מלאה. שעה בלבד לאחר הפתיחה פונו לחדר המיון שני פצועים בניסיון חיסול.^[24]

בשנת 2019 זכה בית החולים אסותא במקום הראשון, מכלל בתי החולים בארץ, בסקר שביעות רצון שערך משרד הבריאות, אודות שביעות רצון המטופלים שטופלו במלר"ד (חדרי המיון) או שביקרו, השתחררו או התאשפזו בחודשים מאי-אוגוסט 2019.^[25]

מאז טבח שבעה באוקטובר, בית החולים קיבל אליו מאות פצועים בדרגות פציעה שונות, חלקם לוחמי צה"ל שפונו במסוקים מהקרבות ברצועת עזה.^[26] בעקבות המאמצים שבהם נקט הצוות הרפואי של בית החולים במלחמה, החליט ב-2024 נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דניאל חיימוביץ, להעניק לבית החולים, לצד הסמוכים לו בדרום – סורוקה וברזילי, את פרס נשיא האוניברסיטה, על ”מחויבותם הבלתי מעורערת של בתי החולים לרווחת קהילת הנגב בפרט ולמדינה בכלל”.^[27]

בינואר 2021, אושרה הקמת מגדל אשפוז נוסף בבית החולים ובו מחלקות לילדים, מחלקות פנימיות נוספות, אודיטוריום ומרכז סימולציה. בכך יגדל בית החולים ב-200 מיטות, ל-500 מיטות אשפוז. עלות ההקמה היא מעל ל-600 מיליון ש"ח.^[28] במרץ 2024 החלה בנייתו.^[29]

• פרופ' חיים בידרמן, יוני 2017 – אוקטובר 2019
• ד"ר ארז ברנבוים, נובמבר 2019–

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל אשדוד
	פורטל רפואה

מדיה וקבצים בנושא בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד

• בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד, ברשת החברתית פייסבוק
• חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס״ב–2002, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• איציק זוארץ‏, בית חולים חדש נבנה באשדוד, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2014
• מרכז רפואי אשדוד (אורכב 19.02.2020 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
• ניסים כהן, "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד", בתוך: ה. זובידה וד. מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר. עמ' 93–123

עיתונות

• דן אבן, עדויות: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ניסה להטות המכרז לביה"ח באשדוד, באתר הארץ, 19 במרץ 2010
• יוסי הטוני, ‏כך ייראה ה-IT של בית החולים אסותא באשדוד, באתר "אנשים ומחשבים", 25 בינואר 2016
• רוני לינדר-גנץ, האיש שהקים בית חולים נגד כל הסיכויים: "צריך חוק נגד מיטות במסדרון", באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2017
• רוני לינדר-גנץ, "סגירת בית חולים זה דבר הזוי, שיכול לקרות רק במדינה הזויה", באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2018
• דן הנדל, לא כל יום קם פה בניין ציבורי שלא נראה כאילו ההפרטה בעטה לו בראש, באתר הארץ, 9 בינואר 2019
• שרית רוזנבלום, בית חולים בטיפול נמרץ, באתר "ידיעות אחרונות", 16 במאי 2019
• פלד ארבלי, ‏פריצת דרך רפואית: הניתוח שמאפשר ספיגת ברגים בגוף עם מינימום סיכונים, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2024

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון – פוריה (פדה) (פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • המרכז הירושלמי לבריאות הנפש: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (חיפה, רמת החייל, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)

אשדוד
ערכים ראשיים	אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • כיכרות
גנים ופארקים	פארק אשדוד-ים • פארק עד הלום • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום
רחובות	רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין
תחבורה	תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון
מוסדות	מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • אצטדיון אשדוד (עתידי)
תעשייה	נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות
היסטוריה	אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף
נושאים מרכזיים נוספים	העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד
קטגוריה ראשית