![]() | |
מדינה | ![]() |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | עמק חפר |
גובה ממוצע[1] | 16 מטר |
תאריך ייסוד | 1933 |
תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 342 תושבים |
- מתוכם, תושבי ישראל | 341 תושבי ישראל |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 9 מתוך 10 |


בֵּית יַנַּאי הוא מושב בשרון לחוף הים התיכון, 6 ק"מ מצפון לנתניה השייך למועצה אזורית עמק חפר. נקרא על שמו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.
המושב ממוקם בין הערים נתניה לחדרה, בסמוך לים. על שפת המצוק של היישוב שאורכה קרוב לקילומטר, ישנן 28 חלקות, בהן מחזיקים בבתים מפוארים אנשי עסקים בעלי ממון ביניהם ארנון מילצ'ן, אודי אנג'ל, ומוריס קהאן.
היישוב הוקם ביום כ"ה תשרי תרצ"ד, 15 באוקטובר 1933[3] על ידי עולים מליטא ופולין ובשלב מאוחר יותר גם על ידי עולים מדרום אפריקה.
מהבחינה הארגונית, המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגוני ההתיישבות להקמת בית ינאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1933 קם בוורשה ארגון בשם "פרדס" במטרה לטעת בארץ ישראל פרדסים לחבריו על קרקע בוואדי חווארת.[4]
- ארגון "פרדס" וורשה בראשות יצחק גרינבוים- 20 משפחות.
- הקואופרטיב להתיישבות עממית ליטא בראשות אשר צימבליסט וחיים פייגין- 25 משפחות.
- ארגון "חרות אמריקה ב' "- ארה"ב. חברי מפלגות ציוניות סוציאליסטיות- 75 משפחות.
ההסכם עם חברת "יכין".
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירת המתיישבים- עד גיל 45, בעלי מצב רפואי טוב עם יכולת לעבוד עבודה חקלאית קשה. נציג מא"י , יחד עם ההסתדרות הציונית המקומית של אותה ארץ, יבחר גרעין של 10 אנשים שיארגנו את הקבוצה הגדולה.
כל משק יכלול 20 דונם, מהם 8-10 דונם פרדס, 7 דונם גידולי
שלחין, 3 דונם מגרש ליד הבית ועוד שני דונם.
המתיישבים ישקיעו במשק 800 לא"י. בעלי הנחלות יגיעו לארץ רק לאחר שהפרדסים יניבו, כלומר בשנת 1940.
בשנת 1932 התקשר הארגון עם חברת המטעים "יכין" כדי שיכינו את הפרדסים שניטעו באותה שנה.
ב 1934 הגיעו שתי משפחות וארבעה רווקים.
ב 1935 הונח קו מים מכפר ויתקין לבית ינאי ונבנו צריפים ראשונים, עדיין ללא חשמל.
ב 1938 נבנה הבית הראשון, בית אהרון ופרניה לוין.
ב 1939 הצטרפו שתי משפחות . רק לאחר 1949 הגיעו משפחות נוספות.
השנים הראשונות היו קשות מפאת חוסר יכולת לקבל שרותים, קושי בפרנסה, בדידות גדולה ומחסור בכבישים ובתחבורה.
שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה החרים הצבא הבריטי את הבתים והם נאלצו לעזוב לישובים סמוכים. ב-1944 ניתן להם אישור לשוב ליישוב.
תושבי בית ינאי הראשונים עבדו בחקלאות, בפרדסים ובלולים. 450 הדונמים של פרדסי בית ינאי, שניטעו בשנת 1933, היו מהפרדסים הראשונים בארץ שניטעו בקרבה רבה כל כך אל הים. גם שנים רבות לאחר נטיעתם, סבלו הפרדסים מאוד מרוחות הים החזקות שנשאו עימן מליחות רבה, ומן האדמה החולית שחלקה דיונות נודדות. הירידה ברווחיות בחקלאות בכלל ובפרדסנות בפרט גרמה ברבות השנים לנטישה גדולה של הענף. ב-1949 יוסדה אגודה חקלאית ביישוב, שנתנה תנופה להתפתחות הלול.
בראשית שנות השישים החליטה הנהלת קרן קיימת לישראל להפשיר שורת מגרשים על הצוק ובסביבתו ולייעדם להתיישבות לא חקלאית במסגרת היישוב. המהלך הוליד ויכוח ציבורי רחב ולווה בהתנגדות האגודה החקלאית של המושב. במקביל אישרה המועצה האזורית בקשת שכונה סמוכה, "נאות ים" שעל הצוק, לצרף אותה לתחום שיפוטו של בית ינאי.
אתרים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזח כפר ויתקין - הוא מזח מצפון למושב, שנבנה בשנת 1938. המזח התפרסם מפני שבו עגנה אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה. רשמית, יועד המזח ליבוא של דשן לפרדסים וליצוא של פירות הדר, אך בפועל שימש לעגינת ספינות מעפילים. בין השנים 1934–1939 הגיעו לחופי עמק חפר ונתניה 16 אניות מעפילים, שחלקן עגן בחוף בית ינאי, שנחשב אז לאחד החופים המתאימים ביותר להורדת מעפילים, הן בשל העובדה שהחול היה נקי מסלעים, והן בשל קרבתו ליישובים עבריים.
צוק הכורכר - בתי התושבים בבית ינאי עומדים בראש הצוק המשתרע לאורך חוף הים. לדעת חלק מן הגאולוגים נוצרה השכבה של "פלטת הכורכר" כבר לפני עשרת אלפים שנה. ואולם בין אנשי המדע חלוקות הדעות לגבי אופן התהוותה של שכבה זאת.
מצפה ההעפלה - נמצא בחוף בית ינאי ובו לוח הסבר עם רשימת הספינות שהביאו מעפילים לחוף בית ינאי.
אגם בית ינאי - בעת בניית מחלף ינאי נוצר במקום בור גדול שהתמלא במי תהום. נוצרה בריכה גדולה עם צמחי מים ועופות מים. הבריכה מצטמקת בקיץ ומתמלאת בחורף. טיילת עץ מאפשרת לצפות על הנעשה באגם מקרוב.
עתיקות באזור - מול חוף בית ינאי, כמאתיים מטר מהחוף, התגלו בשנת 2023 חלקים של עמודי שיש ופריטים ארכאולוגיים ענקיים מהתקופה הרומית. לפי הערכות, הממצאים היו חלק ממטען של ספינה שנטרפה במקום לפני 1,800 שנה[5].זהו מטען ראשון מסוגו שמתגלה לחופי ישראל.
גן לאומי אלכסנדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל אלכסנדר שזורם באזור השרון הוא מבין הנחלים היפים והארוכים שיש באזור. לאורך הנחל יש מספר פארקים ואתרים שמהווים עניין וגם מסלולי טיול שמתאימים להליכה ורכיבה באופניים. הגן הלאומי נמצא בסמוך ליישוב בית ינאי, כפר ויתקין ומכמורת. בתחום הגן לאומי נמצאת גם נקודת השפך של הנחל אל המים. כביש החוף חוצה את הגן הלאומי – בצד המערבי נמצא השפך ובצד המזרחי מעברו השני של הכביש יש פארק גדול שבו חורשת אקליפטוסים, שולחנות פיקניק ושרידי עתיקות. שביל ישראל עובר בגן הלאומי לכיוון שפך הים וממשיך דרומה.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוף ואגם בית ינאי, באתר INature
- חוף ואגם בית ינאי, באתר YouTube
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית העם הנטוש בבית ינאי, באתר 'חלון אחורי', 1 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מרץ 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 106
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, הוצאת המועצה האזורית עמק חפר, 1958, עמ' 166-167
- ^
ניר חסון, פריטי שיש נדירים חיכו בסבלנות 1,800 שנה עד ששחיין מבית ינאי גילה אותם, באתר הארץ, 15 במאי 2023
- ^ morna, גן לאומי נחל אלכסנדר – חורבת סמרה וחוף בית ינאי, באתר בשביל המשפחה, 2022-09-08
|