ח'ושניה

ח'ושניה (יישוב לשעבר)
**الخشنية**
	המסגד בח'ושניה
	המסגד בח'ושניה
מדינה	ישראל
גובה	747 מטרים
סיבת נטישה	מלחמת ששת הימים
תאריך נטישה	10 ביוני 1967
דת	אסלאם
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	2,015 (1967)
קואורדינטות	32°59′56″N 35°48′40″E / 32.998888888889°N 35.811111111111°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אצבע הגליל רגילה) ח'ושניה

ח'ושנייה (בערבית: الخشنية, בתעתיק מדויק: אלחֻ'שניה) היה כפר צ'רקסי במרכז רמת הגולן, שננטש במהלך מלחמת ששת הימים.

היסטוריה

מקור השם ח'ושנייה אינו ידוע אך משערים שהוא מגיע מהמילה הערבית "חַ֫'שִׁן" שמשמעה קשה, גס או מחוספס, וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית שעליה בנוי הכפר.^[2]

הכפר ישב על דרך עתיקה שהובילה בין דמשק לים התיכון, בחלקו הדרומי של הכפר קיים תל שבו נמצאו שרידי חאן מהמאה ה-8 לספירה.

בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והעות'מאנית, ישנה סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית בתקופת המשנה והתלמוד.

את הכפר אכלסו בעיקר בני העם הצ'רקסי אשר אכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות 1880 הועתקו צ'רקסים רבים על ידי העות'מאנים לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות הבדואים.^[3]

בסקירה של הכפר בשנת 1913 על ידי גוטליב שומאכר הוא מתאר את ח'ושנייה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים. לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה עין ח'ושנייה). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.^[4]

מלחמת ששת הימים

במהלך קרבות כיבוש רמת הגולן, כאשר הצבא הסורי בנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו את בתיהם. ח'ושנייה הופצץ על ידי צה"ל ו-20 מתושביו נורו למוות. בעקבות זאת, נמלטו תושבי ח'ושנייה, כ-2,000 במספר.^[5] לאחר המלחמה הרס צה"ל את מרבית בתי הכפר. מסגד הכפר עומד לצד כביש 87, שלם יחסית מלבד הפינה הדרום מערבית שלו, שנפגעה במהלך הלחימה בכיסי התנגדות של הצבא הסורי כנגד הניסיון לא לפגוע במקומות קדושים.

המסגד בח'ושניה
תקריב על צריח המסגד
מדרגות המובילות למסגד
פנים המסגד

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הקרב על חושניה (1973)

במהלך קרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים שימשו הריסות ח'ושנייה אחת הנקודות של הדרגים המשניים ללחימה (תאג"ד, חימוש וכדומה) של כוחות השריון והתותחנים של צה"ל בגזרה הדרומית, בעיקרם חטיבה 188. בערב היום הראשון של הלחימה ב-6 באוקטובר 1973 הגזרה הדרומית החלה להתפורר ובתוהו ובוהו שנוצר, נכבש אזור ח'ושנייה מבלי שהפיקוד או הכוחות בשטח ידעו זאת.^[6]

ליד המסגד נרצחו שבויים ישראליים מאנשי החימוש, וביניהם יואל שליט,^[7] דודו של גלעד שליט. לזכרם כתב אלישע פורת את שירו "חושניה, המסגד".^[8]

אזור ח'ושנייה והריסות הכפר שימשו נקודה אסטרטגית חשובה משום הישיבה על צומת צירי ההתקדמות וההגנה. ב-10 באוקטובר נכבש האזור מחדש על ידי כוחות המילואים של צה"ל.

מספר חודשים לאחר סיום המלחמה עברו המתיישבים של היישוב החדש קשת לאזור מחנה ח'ושנייה, שם ישבו כ-6 שנים, עד שעברו ליישוב הקבע הממוקם לא רחוק מח'ושנייה.

ח'ושנייה לאחר 1967

מהכפר נשארו כיום לרוב מבני אבן שקרסו לכדי ערימות אבנים בין עצי אקליפטוס שמעטרים רבות מההתיישבויות ברמת הגולן. ניתן להגיע למקום בנסיעה על כביש 87 בין צומת קשת לצומת בשן כאשר הכביש מתעקל ועובר דרך הכפר הנטוש. שביל הגולן עובר בסמוך לחורבות הכפר.