מטולה

שכונת "הר צפייה" על רקע הר דב
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	דוד אזולאי
גובה ממוצע[1]	‎442 מטר
תאריך ייסוד	1896
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מרץ 2025 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	2,183 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	2,096 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	251
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.5% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	234 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	206
תחום שיפוט[2]	9,340 דונם
- דירוג ארצי	139
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   מטולה (למפת אצבע הגליל רגילה)   מטולה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מטולה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מטולה 33°16′43″N 35°34′37″E / 33.2786107586155°N 35.5769211771967°E / 33.2786107586155; 35.5769211771967
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	53
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.4429
- דירוג ארצי	56
לאום ודת[2]   יהודים: 91.3%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 8.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.6% גילאי 5 - 9 5.2% גילאי 10 - 14 5.3% גילאי 15 - 19 5.5% גילאי 20 - 29 20.1% גילאי 30 - 44 21.6% גילאי 45 - 59 14.4% גילאי 60 - 64 5.9% גילאי 65 ומעלה 15.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 2 –  יסודיים 1 –  על-יסודיים 2 תלמידים 120  –  יסודי 78  –  על-יסודי 42 מספר כיתות 12 ממוצע תלמידים לכיתה 13.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מטולה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.metulla.muni.il

מְטוּלָה היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ־10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 527 מטרים^[4] המשקיפה על הרי הגליל, החרמון, רמת הגולן, עמק החולה, עמק עיון ועל פסגות הרים ברכס הר הלבנון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב. בצידה המזרחי נמצאת שמורת נחל עיון בה מוגנים צומח טבעי, בעלי חיים ותצורות נוף ייחודיים לאזור.^[5]

בתחילה היה במקום כפר דרוזי בשם "אל-מֻטַ֫לַּה" (المطلة), שפירושו "התצפית".^[6][7] לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע אליעזר בן־יהודה לקרוא למקום "עם סגולה" על שם הילדה הראשונה שנולדה ביישוב.^[8] שם נוסף שהוצע היה "מצפה בנימין", על שם אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמות אלה ואחרים היו כולם בעלי שתי מילים, כמו שמות כל שאר היישובים שעזר הברון רוטשילד להקים: פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, מזכרת בתיה ועוד. לבסוף, נשאר עד היום העִברוּת של השם הערבי "אל-מֻטַ֫לַּה" – בעבר: מתולה,^[8][9] וכיום: מטולה.

מטולה שוכנת בסמוך לאתרי הערים המקראיות דן, אבל בית מעכה ועיון, שהגיעו לשיא התפתחותן בתקופה הכנענית. האזור היה בנחלת שבט נפתלי ויועד גם לשבט דן.^[10]

באזור התקיים יישוב בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.^[11][12] בתחומי מטולה נמצאו שרידים של בתי בד עתיקים וריצוף פסיפס^[13]. קבר שנחפר ב־1967 הכיל לפחות ארבעה קברים מתוארכים בין סוף המאה השלישית לסוף המאה השישית.^[13] על הר צפייה משתרעת ח'ירבת אריאק, בה התגלתה כתובת יוונית על גבי שיש, ובסביבותיה נאספו במהלך השנים חרסים מהתקופות ההלניסטית–הביזנטית (והעות'מאנית).^[14]

ב־1179 נערך באזור עמק עיון, צפונית למטולה, קרב מרג' עיון. קרב זה היה העיקרי בסדרת קרבות בין צבא ממלכת ירושלים הצלבנית בראשות בולדווין הרביעי מלך ירושלים, והצבא האיובי-מוסלמי בפיקודו של סלאח א-דין.^[15]

בשנת 1816 ביקר הנוסע הידוע ג'יימס סילק בקינגהאם "בכפר גדול, הנקרא ׳מתולי׳, המאוכלס כולו על ידי דרוזים".^[16]

ויקטור גרן, חוקר ארץ ישראל, סייר באזור בשנת 1870 וביקר בכפר. הוא תיאר שגרו במֶתֶלֶּה (Methelleh) באותה העת דרוזים שהגיעו מחבל החורן, ועיבדו בוסתנים ממזרח לכפר שיש בו מעיין.^[17] הדרוזים החליפו אריסים נוצרים אחרי 1860 בעקבות מרד הר הלבנון.

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1881, תועד בסקר שנערך על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל: "אל-מֻטַ֫לַּה" (או לחלופין "אומטללה"). נרשם: "כפר קטן, בנוי מאבן, שבו שוכנים כ-100 דרוזים, השוכן על מדרון הגבעה, ליד נחל גדול, מוקף אדמה טובה לחקלאות."^[18]

אדמות אומטללה נרכשו בידי יהודים ("נגאלו") לכל המאוחר בשנת 1890^[19] ביוזמת חברת יק"א, והברון רוטשילד באמצעות נציגו יהושע אוסוביצקי מג'בור בֵּיי, אפנדי ערבי נוצרי מצידון, שקצה נפשו במרדנותם של אריסיו הדרוזים. סירובם של הדרוזים להעביר חלקו ביבול והסגת גבולו, הביאו לחוסר יכולתו לאכוף את הסכם האריסות, אף לא בכוח הזרוע של הג'נדרמרים הטורקיים. לאחר גאולת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מבירעם, חאצביא, פקיעין, גוש חלב וישובים אחרים בגליל לכפר הדרוזי והחלה תקופה בת חמש שנים של שיתוף פעולה וחיים בצוותא של אריסים יהודים ודרוזים בחסות הברון רוטשילד.^[20] בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי נגד השלטון הטורקי. הדרוזים נטשו את חלקותיהם,^[20] ובכך הפרו את החוזה מול בעל הקרקע, אוסוביצקי בא כוחו של רוטשילד, והצטרפו למרד. בצוק העיתים נאלצו לעזוב גם המשפחות היהודיות המעטות ובכך בא הקץ על היישוב המשותף.^[20]

המושבה מטולה הוקמה ב־17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב) שנזעקו לגליל בעקבות קריאתו של אוסוביצקי להציל את העונה החקלאית באומטללה הנטושה^[20].

עיתון "הצבי" פרסם ב-1896 ידיעה תחת הכותרת "נבחרו להתיישבות במושבה מטולה" ומוסיף: "מזכרון יעקב הודיעונו, כי ביום ערב ראש חודש סיון נקראו לבית הפקידות שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד־עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה האדון בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו לאכרים במושבה החדשה מטולה. כמעט פג לבם של המאושרים האלה מפני שמחתם על הבשורה הטובה הזאת".^[21]

ראשון התהליכים שהתרחשו קודם להכרזת המדינה ותרמו לעיצוב גבולותיה היה ייסוד מטולה ב-1896. לדברי גדעון ביגר, "קיומה של התיישבות במטולה במשך עשרים וחמש השנים שקדמו לדיוני הגבול,^[22] הביא גם הוא^[23] לקביעתו של קו הגבול במקום שנקבע".^[24]

בסיום מלחמת העולם הראשונה הועברה מטולה לתחום המנדט הצרפתי על לבנון. במהלך מאורעות תר"פ הותקפה גם מטולה. תושביה ברחו לצידון ומשם עברו דרך הים לחיפה. הם חזרו אל היישוב החרב בסוף 1920. בעקבות תיקוני גבולות בין הבריטים לצרפתים הוחזרה המושבה לתחומי המנדט הבריטי בשנת 1923. בשנות ה־20 וה־30 הייתה מטולה אחת מתחנות הגבול הרשמיות בין ארץ ישראל ולבנון.^[25][26]

הנוסע הבריטי נורמן בנטוויץ' כתב בתום מלחמת העולם הראשונה, ב־1919: "מטולה, המאחז הצפוני ביותר, רוכשת תפקיד חדש כאתר נופש בקיץ לשאר חלקי הארץ. אוויר ההרים שלה ומיקומה הנהדר, גבוה מעל גיא שבו רוגש נחל אל הירדן, הופכים אותה למקום מובחר בעונת הקיץ, ובתי הנופש המעטים מתמלאים בצפיפות בנופשים בחודשים יולי ואוגוסט. מטולה היא תחנת קיץ לגברים ולנשים הקשוחים של המושבות; היא שוכנת רחוק מדי מהכביש המהיר כדי למשוך אליה תיירים, אבל עם הזמן היא, או כל מקום אחר באזור המושבה, יהפכו עבור תושבי שפלת הארץ היהודים למה שמספר מאחזים בגבעות בלבנון כבר הם עבור הסורים ממישורי סוריה, הבאים אליהם כדי לנפוש".^[27]

בזמן מלחמת העולם השנייה שימשה מטולה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה. במסגרת הסכם שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון הרשומות על שמם בטאבו בצידון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול נקבע כ־30 מטרים מצפון לבתי התושבים.

הגשר על נחל עיון, שנמצא כיום בגבול במקום בו עובר נחל עיון מלבנון לתחומי ישראל, נבנה על ידי הבריטים בשנים 1943–1944. ב־17 ביוני 1946, "ליל הגשרים", ארבעת גדודי הפלמ"ח כבשו והרסו 11 גשרי גבול. כתוצאה מכך, ב־29 ביוני 1946,"השבת השחורה", כלאו החיילים הבריטים רבים ממנהיגי היישוב ואנשי פלמ"ח. הגשר פוצץ שוב על ידי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. הוא תוקן בשנות השמונים.^[28]

אדמות מטולה מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי בעקבות הסכם שביתת הנשק עם לבנון 1949

חלק מהקרקעות בדרומו של עמק עיון הן בבעלות איכרי מטולה, והם עיבדו אותן גם לאחר שקו הגבול הבינלאומי בין המנדט הבריטי על ארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון הפריד בינן לבין המושבה עצמה וגם לאחר שלבנון הייתה למדינה ריבונית ב־1943. ההסכם הותיר את אדמות החקלאים של מטולה בעמק עיון הרשומים על שמם במרשם המקרקעין של צידון מצידו הלבנוני של קו הגבול הבינלאומי, ללא יכולת לעבדן.^[29] בעלי האדמות פוצו חלקית באדמה חלופית - כל משפחה קיבלה 30 דונם בעמק החולה ו-30 דונם נוספים באזור שנקרא "דרדרה" ליד המושבה יסוד המעלה. הסדר זה הוגדר ב"מסמך גבעתי" משנת 1952. במסמך נאמר, כי הקרקע החלופית היא זמנית, עד השבת קרקעות מרג' עיון.^[30]

בפברואר 1949 הוקמה מועצה מקומית במטולה.^[31]

בפברואר 1960 חוברה מטולה לרשת החשמל הארצית.^[32]

שנות ה-70

בתקופת לוחמת הגבול של שנות ה־70 (ימי ה"פתחלנד") סבלה מטולה ממקרים רבים של הפגזות וירי ואיבדה אחדים מבניה. בתחילת 1970 נחטף שמואל רוזנווסר, שומר לילה ביישוב, בידי מחבלים מארגון הפת"ח ולבסוף הוחזר תמורת המחבל מחמוד חיג'אזי.

באמצע שנות ה־70, עם פרוץ מלחמת האזרחים של לבנון, הפך הגבול באזור זה למה שכונה "הגדר הטובה" ודרכו העניקה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים בדרום לבנון. נוצרים ואף מתואלים (שיעים) קיבלו היתרי עבודה בישראל. השער במטולה נודע בתור שער פאטמה והוא פעל מיוני 1976 עד לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.

נסיגת צה"ל מלבנון

לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החזבאללה ותומכיהם תוך ידויי אבנים לעבר הגדר והיישוב.

מלחמת חרבות ברזל

באוקטובר 2023 בתחילת מלחמת חרבות ברזל פונתה מטולה מתושבים והוכרזה כשטח צבאי סגור.^[33] במהלך העימות נפגעו כ־300 בתים מירי טילי נ"ט ורקטות.^[34][35][36]

ב־31 באוקטובר 2024 פגעה רקטה במטעי המושבה כתוצאה מהפגיעה נהרגו 4 עובדים זרים וחקלאי ישראלי, בן המושבה.

• בשנות ה־60 כיהן יצחק יהלום שעוני כראש המועצה.
• מ־1969 ראש המועצה היה אסף פרנקל ("בומבה") ויד ימינו היה ביאליק בלסקי – בתקופה זו מועצת מטולה הגיעה לחובות גדולים שגרמו לניתוק אספקת המים שלה ולאי כיבוד המחאות שלה.^[37][38]
• בשנים 1978–1998 כיהן כראש מועצת מטולה יוסף גולדברג. גולדברג הוא בן של "מוכתר" מטולה לשעבר וגם נכד של "מוכתר" מטולה לשעבר.
• בשנים 1998–2008 כיהן כראש מועצת מטולה יעקב (קובי) כץ^[39] (בשנים 1993–1998 כיהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה).
• בשנים 2008^[40]–2015 כיהן בתפקיד הרצל בוקר, שמילא את התפקיד עד שנפטר^[41]
• מאז יולי 2015, ראש המועצה הוא דוד אזולאי (אבי נדיב שימש כממלא מקום של בוקר, במשך חודשיים–שלושה, עד להסדרת כניסתו של אזולאי לתפקיד)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים במטולה 2,183 תושבים, מתוכם 2,096 תושבי ישראל (מקום 251 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.5% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 73.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,351 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[42]

רבים מתושבי מטולה מתפרנסים ממטעי פרי, בתי הבראה ופעילות תיירותית, בעיקר בתי אירוח (צימרים) וכן בתי קפה ומסעדות ברחוב הראשונים. בתחומי המושבה נמצאים שמורת נחל עיון בה זורם נחל עיון ולו ארבעה מפלים: "מפל עיון", "מפל הטחנה", "מפל האשד" ו"מפל התנור". בנוסף יש את מרכז קנדה, שהוא מרכז ספורט ונופש הכולל משטח החלקה על הקרח ואולם באולינג. מדרום למושבה ישנו תל ארכאולוגי גדול – תל אבל בית מעכה.

ממפות המכון הגיאולוגי של ישראל עולה כי אזור מטולה מורכב בעיקר מיחידות של סלעי משקע מתקופות היורה ועד האיאוקן.^[43] האזור מאופיין במספר רב של שברים גאולוגיים פעילים, בעלי תנועה אופקית ואנכית, הקשורים לבקע ים־המלח, כיחידה של השבר הסורי-אפריקני, היוצרים מבנה גאולוגי מורכב^[44]. האזור מושפע גם מהסטה טקטונית אופקית כללית ועבר עיוות של התצורות הגאולוגיות. כתוצאה מכך, הגוש המורם של מטולה מהווה אזור חיץ המפריד בין עמק החולה לבין בקעת הלבנון ועמק נהר הליטאני, הזורם כ־2.5 ק"מ מצפון־מערב למושבה, בשטח לבנון^[44].

למטולה, היישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל, שנמצאת בגובה 527 מטר מעל פני הים (מרכז המושבה) ובאזור בעל טופוגרפיה מגוונת, הכולל גם את קצהו הדרומי והנמוך של עמק עיון (490-500 מטר מעל פני הים) והר צפיה (584 מטר), אקלים ים־תיכוני אופייני לאזורי ההר של צפון הארץ. כמות המשקעים הממוצעת לשנה היא 825 מ"מ (שנים 1991-2020).^[45][46] ראוי לציין שבדרום שטח השיפוט של מועצת מטולה (300–350 מטר מעל פני הים), הנכלל ב"רצועת האבוקדו"^[47], בסמוך לקיבוץ כפר גלעדי (340 מטר), הטמפרטורות גבוהות יותר ב־3 מעלות צלזיוס (מ"צ) בממוצע, וכמות הגשם השנתית הממוצעת נמוכה יותר ב־70–100 מ"מ, בהשוואה לתנאים השוררים בתחומי המושבה בסמוך לגבול עם לבנון.^{[47][48][49][50]}

במטולה בחודשי הקיץ, יולי ואוגוסט, הטמפרטורה היומית הממוצעת היא כ־25 מ"צ. לרוב, בלילות יורדת הטמפרטורה ל־19 מ"צ עד לפני הזריחה, ועולה ל־30 מ"צ בשעות אחר הצהריים המוקדמות. חודש יוני חם בכללותו מעט פחות בהשוואה לספטמבר, כרגיל לשאר אזורי הארץ. בעונת החורף הטמפרטורה היומית הממוצעת היא בתחום 9 – 12 מ"צ. טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת נעה לרוב בין 13 ל־15 מ"צ. המינימום היומי הממוצע נע בין 5 ל־7 מ"צ^[48].

עונת הגשמים במטולה ארוכה יחסית בהשוואה לרוב אזורי הארץ, ומספר ימי הגשם במושבה עומד על כ־70 יום בממוצע לשנה^[51]. גשמים קצרים יורדים כמעט מדי שנה בחודש ספטמבר, ולעיתים רחוקות יותר גם ביוני. ראויים לציון: 10 מ"מ ב־26 בספטמבר 1938, 47 מ"מ ב־19 בספטמבר 2009 (89 מ"מ לחודש כולו), 21 מ"מ ביוני 1925, 40 מ"מ ב־11 ביוני 1983, 24 מ"מ ביוני 1992. היו גם מספר אירועי גשם בשיאו של הקיץ: 8.5 מ"מ ביולי 1926, כ־15 מ"מ ב־3 ביולי 1981 (26 מ"מ בכפר גלעדי, 12 מ"מ בדפנה), 4.6 מ"מ ב־9 ביולי 1995, 5 מ"מ ב־28 באוגוסט 2023^[52].

בחורף, בחודשים דצמבר-פברואר, יורד בממוצע 548 מ"מ גשם, באביב (מרץ-מאי) 159 מ"מ, ובסתיו (ספטמבר-נובמבר) 118 מ"מ^[51]. שלג יורד אחת לשנתיים-שלוש^[50] בחודשים ינואר ופברואר, ועשוי להיערם על הקרקע ל־10 ס"מ ויותר^[53][54]. בחורף 1991/92 המפורסם שהיה קר וגשום במיוחד בישראל היו שלושה אירועי שלג משמעותיים במטולה, ובאירוע האחרון, בימים 23–27 בפברואר, הוא נערם ל-70 ס"מ במרכז המושבה^[52][53][54]. בכל העונה ירדו 1,607 מ"מ משקעים^[53][55], כמות גבוהה יותר מזו שהתקבלה בגליל העליון בהר מירון (1,204 מטר מעל פני הים) באותה עונת גשם^[52][53].

לפי דו"חות ומפות האקלים של השירות המטאורולוגי, חלה בעשורים האחרונים הפחתה משמעותית בכמות הגשם השנתית הממוצעת במטולה בהשוואה למאה ה־20, כמות אשר עמדה על 900 מ"מ.^[52][56]

• 'מטולה', בתוך לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 372–385
• 'בנייתה של מטולה', יוסי בן-ארצי, בתוך: ישראל - עם וארץ, ה'-ו' (1987/9), עמ' 219–232
• מטולה, יעקב הרוזן, ירושלים 1978
• אהרון אבן חן, "הלישנסקים ממטולה", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
• אהרון אבן חן, "הפסג'ירים של רובין", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
• יצחק אפשטיין, שאלה נעלמה, אודסה: אחיאסף, תרס"ז-ס"ח-1907.

• 
  פסל תפוחי העץ במטולה
• 
  מצפה דדו מעל מטולה
• 
  מבט על מטולה ממצפה דדו
• 
  מרכז קנדה במטולה
• 
  בית הכנסת 2013
• 
  מגדל המים הישן במטולה
• 
  מראה כללי של מטולה, 1937

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מטולה
ציטוטים בוויקיציטוט: מטולה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטולה

• אתר המועצה המקומית מטולה

• פרופיל מטולה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

• מתיה קם, ייסוד המושבה מטולה, באתר מט"ח
• דף התל הארכאולוגי תל אבל בית מעכה באתר רשות העתיקות.
• א. עבר הדני, הבארון רצה לרכוש תותחים למטולה, מעריב, 1 ביולי 1966
• שרית סרדס-טרוטינו, מטולה: טיול קטן בשפיץ של המדינה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
• על בית הכנסת היפה במטולה - כולל תמונת בית הכנסת (באתר ישראל טרוולר)
• רויטל חורש, כוכבת הצפון: ביקור קסום במטולה, באתר nrg‏, 11 ביוני 2012
• מתולה, הפועל הצעיר, 05 ינואר 1908
• ועדה להרמת קרן הדת והיהדות בארץ הקדש, אלה מסעי, תרע"ו (1916), פפד"מ
• ביקור מצולם במצודת הטיגארט של מטולה - משטרת מטולה (לשעבר בסיס יחידת הקישור ללבנון) באתר youtube - צולם במהלך יוני 2020.
• כתבה ואלבום תמונות בניין משטרת מטולה (מצודת טגארט) (מחנה יחידת הקישור ללבנון לשעבר) - 6 ביולי 2020
• קים לגזיאל, "את הכסף שלי קברתי שם": אחד המקומות הקסומים בישראל בנפילה חופשית, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2024
• אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: דפנה, מטולה, ועומר ויינשטיין, גלי צה"ל, 14.11.2024
• מידע על מטולה בקטלוג הספרייה הלאומית
• מטולה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• נופש במלון ארזים בגליל העליון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
• מתיחות בגבול ישראל-לבנון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1970
• פרד מונוסון מבקר בהתישבות בגליל העליון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, תאריך לא ידוע

מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק