נחל עיון (התנור)
גשרון על נחל עיון
גשרון על נחל עיון
גשרון על נחל עיון
מידע כללי
אורך 7 ק"מ
ספיקה ממוצעת 4 מ"ק לשנייה
מוצא מרג' עיון
יובלים נחל משגב, נחל מעכה, נחל השומר, נחל בית אחו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר הירדן
מדינות באגן הניקוז לבנוןלבנון לבנון
ישראלישראל ישראל
מפת אזור נחל עיון
מפת אזור נחל עיון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נַחַל עִיּוֹן הוא נחל הזורם מעמק עיון שבדרום לבנון, דרומה אל תוך שטח ישראל, ומהווה יובל של נהר הירדן. חלקו העליון מכונה בערבית ואדי דרדרה או ואדי ח'ראר, וחלקו התחתון, מדרום למטולה, נקרא ואדי ברע'ית.

תוואי הנחל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של נחל עיון סמוך למרג' עיון, משם הוא זורם כשבעה ק"מ בשטח עמק עיון, מפוצל לתעלות השקיה רבות, עד כניסתו לשטח ישראל סמוך למטולה. מנקודה זו זורם הנחל בערוץ קניוני היורד מגובה כ־500 מטרים מעל פני הים, עד לגובה כ־300 מטרים מדרום לתל אבל בית מעכה, ומשם בשיפוע מתון יותר אל תוך עמק החולה.

הפרשי הגובה הגדולים גרמו להיווצרות כמה מפלי מים בערוץ, ובשל כך נכלל קטע זה של הנחל בשמורת עיון. בשמורה ארבעה מפלים (מצפון לדרום): מפל עיון שגובהו 9.2 מ'; מפל הטחנה שבו נופלים המים מגובה של 21 מטרים לתוך טחנת קמח ישנה; מפל האשד, שהוא בעצם שני מפלים סמוכים, העליון של 5 מ' והתחתון של 9.5 מ', ומפל התנור שגובהו כ־30 מטרים. שמו של זה האחרון אינו נגזר מהמילה העברית "תנור", כי אם מהמילה הערבית "תנורה", מין חצאית שנוהגות ללבוש נשים ערביות ובדואיות.

בתוך עמק החולה עד שנות ה־50 של המאה ה־20, זרם נחל עיון במערב העמק אל תוך ביצת החולה. לאחר ייבוש החולה הוטה הנחל אל תוך מערכת תעלות הניקוז של העמק, ומעט מאוד נותר מאפיקו המקורי. אחת התעלות מובילה חלק ממי נחל עיון אל תוך הירדן סמוך לנקודת החיבור של שלושת מקורותיו, ולכן יש הכוללים אותו במניין מקורות הירדן.

מפל התנור

הידרוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח אגן ההיקוות של נחל עיון הוא כ־34 קמ״ר, ועליו יורדים בממוצע 850–900 מילימטרים של גשם בשנה. הדבר גורם לשוני רב בספיקת המים בנחל בין עונות השנה: בחורף נוצרת זרימה שטפונית בעוצמה חזקה, ואילו בקיץ הספיקה נמוכה באופן משמעותי משום שהיא ניזונה ממעיינות בלבד.

החל ממחצית המאה ה־20 נוהגים החקלאים הלבנוניים להטות את מי הנחל להשקיית שדותיהם בעמק עיון. מאז, הנחל מתייבש כל שנה מתחילת הקיץ ועד לרדת גשמי החורף. גם בשטחי ישראל משמש הנחל ברובו להשקיית חלקות חקלאיות סמוך למטולה, כך שמעט מאוד מים זורמים בחלקו התחתון בקיץ. כפתרון לכך, בחודשי הקיץ רשות הטבע והגנים מזרימה מים בצורה מלאכותית, בכמות של כ־100 מ"ק בשעה, מקידוחים באזור נחל דן מאז שנת 2009, וכך הנחל חזר להיות איתן.[1]

הספיקה השנתית הממוצעת בנחל עיון, בסמוך למטולה, היא 6.7 מיליון מ״ק, והספיקה המקסימלית הממוצעת היא 4.75 מ״ק בשניה (ממוצעים לשנים 1949–2023)[2]. בחורף 1968–1969 זרמו בנחל 23.6 מיליון מ״ק, נפח שיא בכל שנות המדידה. בחורף 1953–1954 הנפח היה 20.1 מיליון מ״ק ובחורף 1991–1992 19 מיליון מ״ק[2].

הספיקה המקסימלית הגבוהה ביותר בנחל היא 26.5 מ״ק בשניה ונמדדה ביום ה־17 בינואר 1968[2]. בימים שקדמו לזרימה שיטפונית זו, ב־13–16 בחודש, נמדדו בכפר גילעדי 228.6 מ״מ, מתוכם 106.5 מ״מ ב־24 שעות ביום ה־14 בחודש, כאשר הממוצע לכל חודש ינואר עומד על כ־200 מ״מ[3]. זרימה שיטפונית חזקה נוספת של 16.2 מ״ק בשניה נרשמה בחורף 1991–1992, ביום ה־5 בפברואר 1992[2], לאחר ירידה של 268 מ״מ גשם במטולה בימים ה־30 בינואר ועד ה־5 בפברואר[3].

בעונת הבצורת 2013–2014 ירדו על אגן ההיקוות של נחל עיון כ־38% מכמות המשקעים השנתית (במטולה מדדו 329 מ״מ)[3], ונרשמה בנחל הספיקה השנתית הנמוכה ביותר, 620 אלף מ״ק (0.62 מיליון מ״ק)[2].

העיר עִיוֹן נזכרת כבר בתנ"ך,[4] ובספרות חז"ל.[5] גם הנחל נזכר בספרות חז"ל כ"נקבתא (או נקיבתא) דעיון" (הניקבה, השביל של עיון).[6] (ראו גם בית נקופה)

בליל הגשרים פוצץ גשר מטולה צפון-מזרח, שעל נחל עיון, בידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דני נוימן. נפתחה אש על הכוח, אך הוא הצליח לשוב ללא נפגעים.

במרץ 2005 היטו פעילי החזבאללה את מקורותיו של נחל עיון. הדבר הביא לכך שבמורד הנחל בשטח ישראל, יהיה הנחל יבש בחלק ניכר של השנה. לטענת אנשי החזבאללה, כמות האזרחים בדרום לבנון צמחה באחוזים רבים לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון והתפרקות צד"ל והמים נועדו לשמש לחקלאות ולצריכה אישית.

ראש ממשלת ישראל אריאל שרון איים שישראל לא תעבור בשתיקה על פעולה זו, אך בסופו של דבר הסתפק במגעים דיפלומטיים בלבד, שהתבררו כחסרי תועלת.[דרוש מקור]

בסביבת הנחל, בשמורת נחל עיון, צומחים חצב מצוי, כלנית מצויה, רקפת מצויה, לוע-הארי הגדול, מישויה פעמונית, קוציץ סורי, בן-חצב יקינטוני וכמה מיני סחלבים ודבורניות. לאורך אפיק הנחל מתקיימת צמחיית גדות שופעת, ובכללה עצי תאנה וערבה מחודדת, שיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש וקנה מצוי. ישנם גם שרידים לחברת הצומח העיקרית של החורש הים תיכוניאלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אשחר ארץ-ישראלי, אדר סורי, אחירותם החורש ועוד. במי הנחל אוכלוסייה קבועה של דגי חפף ישראלי, בינון הירדן ועגלסת הירדן, ואילו במצוקים מקננים יונת הסלעים, אוח עיטי, כתלי ההרים ומינים נוספים.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בול מפל הטחנה - נחל עיון, 1970

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רשות הכינרת, נחל עיון
  2. ^ 1 2 3 4 5 הרשות הממשלתית למים ולביוב, תחנות – ספיקות שיא ונפחים שנתיים, באתר DATA.GOV – מאגרי המידע הממשלתיים, 23 במרץ 2025
  3. ^ 1 2 3 מאגר נתונים מטאורולוגיים, באתר השירות המטאורולוגי
  4. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ' וספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק ד'
  5. ^ ירושלמי, סנהדרין פרק א הלכה ב
  6. ^ בתוספתא שביעית (ליברמן) ד, יא; ספרי דברים (פיסקא נא ד"ה תחומי ארץ).