| |||
![]() | |||
בזיליקת אל פילאר ונהר האברו | |||
מדינה | ![]() | ||
---|---|---|---|
קהילה אוטונומית | ![]() | ||
מחוז | סרגוסה | ||
ראש העיר | Jorge Azcón | ||
רשות מחוקקת | מועצת עיריית סרגוסה ![]() | ||
בירת העיר | סרגוסה ![]() | ||
שטח | 973.78 קמ"ר | ||
גובה | 199 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 686,986 (2024) | ||
‑ צפיפות | 626.86 נפש לקמ"ר (2008) | ||
קואורדינטות | 41°39′N 0°54′W / 41.650°N 0.900°W | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.zaragoza.es | |||
![]() ![]() |
סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza, IPA: [θaɾaˈɣoθa]) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, במחוז סרגוסה, על גדות נהר האברו. היא משמשת כעיר הבירה של הקהילה האוטונומית אראגון, וכן כבירת המחוז שנושא את שמה. בסרגוסה יש כ-650,000 תושבים, נתון שמקנה לה את המקום החמישי בדירוג האזורים העירוניים בספרד. יותר ממחצית מאוכלוסיית אראגון שוכנת בסרגוסה.
סרגוסה שוכנת במרחק כמעט שווה של כ-300 קילומטרים ממדריד, ולנסיה, ברצלונה, בילבאו וטולוז. בזכות מיקומה המרכזי עוברת בה הרכבת המהירה AVE.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של סרגוסה נגזר משמה של הקולוניה קיסראוגוסטה (Caesaraugusta), שייסדו לגיונרים רומיים משוחררים בשנת 14 לפנה"ס, והיא נקראה לכבוד אוגוסטוס קיסר.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום היה יישוב איברי קטן. בשנת 24 לפנה"ס הוקמה במקום מושבה של יוצאי צבא מהצבא הרומי, בשם קַיְסַר אַוּגוּסְטַה (Caesar Augusta). מאוחר יותר השם התגלגל לקייסרקוסטה (Caesaracosta). כשנכבשה קייסרקוסטה על ידי המוסלמים שובש שמה לסַרַקֻסְטַה (سرقسطة). כשהתפוררה חליפות קורדובה במאה ה-11 קמה בה ממלכת טאיפה, הטאיפה של סרגוסה (אנ'), שהייתה במשך כמאה שנים אחת מהטאיפות הבולטות בספרד, תחת שושלת בַּנוּ הוּד (אנ') (بنو هود). בשנת 1118 נכבשה העיר בידי אלפונסו הראשון "הלוחם" מאראגון, שהפך אותה לבירת ממלכתו.
בזמן מלחמות נפוליאון התחוללו בעיר קרבות קשים, שבעקבותיהם קטנה האוכלוסייה מ-55,000 תושבים ל-12,000 בלבד.
במהלך מלחמת האזרחים הספרדית התרחש בעיר ניסיון מפורסם של כוחותיו של האנרכיסט בואנוונטורה דורוטי להוציא את העיר מידי כוחותיו של פרנקו.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים התקיימה בסרגוסה קהילה יהודית חשובה, ששימשה מרכז בולט ללימוד תורה. בישיבות שפעלו בעיר שולבו לימודי פילוסופיה לצד לימוד התלמוד.[2] לקהילה היו שבעה בתי כנסת, מהם ידועים כיום שניים: בית הכנסת המרכזי "לה מאיור" ובית הכנסת "דה לוס קליסוס" (או "דה סהאן").[3] בניגוד לערים רבות אחרות בספרד, ניצלה קהילת סרגוסה מפרעות קנ"א בשנת 1391, בעיקר בזכות נוכחות המלך בעיר והתערבותו של המנהיג היהודי הבכיר, חסדאי קרשקש.[4]
בקרב מגורשי ספרד שהתיישבו באימפריה העות'מאנית נפוצה אגדה, שהשתמרה במסורות שונות, על נס שהתרחש בסרגוסה בימי הביניים והציל את יהודיה מגורל מר.[5] לפי אחת הגרסאות, לרגל יום הולדתו של מלך ספרד נערכה בעיר תהלוכה חגיגית, ויהודי סרגוסה נצטוו להשתתף בה תוך שהם נושאים את סמלי דתם – ובהם ספרי תורה. מחשש לחילול הקודש, החליטו לשאת רק את תיקי הקלפים הריקים, ללא ספרי התורה עצמם. אולם משומד מקומי הלשין על כך למלך, והאשים את היהודים בביזוי המלך. על פי האגדה, בליל התהלוכה הופיע אליהו הנביא, פגש את שמש בית הכנסת, והורה לו להחזיר את ספרי התורה לתוך תיקיהם. כאשר הגיע רגע האמת והמלך דרש לבדוק את התיקים – נמצאו בהם הספרים, בשלמותם. המלך התרצה, התרשם מכבוד היהודים למסורתם ולשלטונו, וציווה להוציא להורג את המלשין. לזכר האירוע נקבע חג בשם "פורים דסרגוסה".[5] החוקרת מתילדה כהן-סראנו תיעדה את קיומו של חג זה גם בדורות מאוחרים יותר: משפחת בכר מאיסטנבול שבטורקיה, למשל, נהגה לציין את היום בחלוקת ממתקים וקריאת מגילה מיוחדת – בעברית ובלאדינו.[5]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתפתחות הדמוגרפית של סרגוסה בין השנים 1991 ו-2004
| |||
1991 | 1996 | 2001 | 2004
|
594,394 | 601,674 | 614,905 | 638,799 |
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בזיליקת אל פילאר (El Pilar, "העמוד"), כנסייה בסגנון הבארוק, הבנויה סביב העמוד שעליו, על פי המסורת, התגלתה מרים, אם ישו ליעקב הקדוש בשנת 40 לספירה. במקום הייתה קיימת קפלה במשך שנים רבות. הכנסייה שקיימת היום נבנתה החל מ-1754 במצוותו של פרננדו השישי מלך ספרד. משמשת במשותף עם קתדרלת לה סאו כמושב הארכיבישוף.
- קתדרלת לה סאו (מושב הארכיבישוף יחד עם בזיליקת אל פּילאר), שמשלבת בתוכה סגנונות אדריכליים רבים.
- ארמון אַלְחַפֵרִיַה, שבנה ג'עפר משושלת בנו הוד. הוא אחד המבנים המוסלמיים המרשימים ביותר בצפון ספרד. כיום הוא משמש מושבו של הפרלמנט האראגוני.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 התקיימה תערוכת אקספו בעיר ובה השתתפו כתשעים וארבע מדינות.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של סרגוסה (בספרדית)
- "סַרַגוֹסָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 286–287, באתר היברובוקס
- ירדן גור, שלושה ימים בסרגוסה - בירת ממלכת אראגון, באתר GoTravel
- סרגוסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סרגוסה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים ביינארט, סרגוסה, האנציקלופדיה העברית כ"ן, תשל"ד, עמ' 511
- ^ Marciano, Yoel (2019). Sages of Spain in the Eye of the Storm: Jewish Scholars of Late Medieval Spain. Jerusalem: Bialik. p. 231. ISBN 978-965-536-266-4.
- ^ Mann, Vivian B. (2019-10-18), "Synagogues of Spain and Portugal during the Middle Ages", Jewish Religious Architecture (באנגלית), Brill, p. 152, doi:10.1163/9789004370098_010, ISBN 978-90-04-37009-8, נבדק ב-2025-07-09
- ^ Meyerson, Mark (2018). "The Iberian Peninsula under Christian rule". In Chazan, Robert (ed.). The Cambridge History of Judaism: Volume 6: The Middle Ages: The Christian World. The Cambridge History of Judaism. Vol. 6. Cambridge: Cambridge University Press. p. 161. doi:10.1017/9781139048880. ISBN 978-0-521-51724-9.
- ^ 1 2 3 ירון בן-נאה, תורכיה, ירושלים: הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח; משרד החינוך, 2010, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, עמ' 119–120
דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() מדריד ![]() ברצלונה | |||||||||
1 | מדריד | מדריד | 3,277,451 | 11 | אליקנטה | ולנסיה | 338,768 | ולנסיה ![]() סביליה | |
2 | ברצלונה | קטלוניה | 1,627,559 | 12 | קורדובה | אנדלוסיה | 322,327 | ||
3 | ולנסיה | ולנסיה | 788,842 | 13 | ואיאדוליד | קסטיליה ולאון | 297,370 | ||
4 | סביליה | אנדלוסיה | 684,340 | 14 | ויגו | גליסיה | 294,650 | ||
5 | סרגוסה | אראגון | 681,430 | 15 | חיחון | אסטוריאס | 269,311 | ||
6 | מאלגה | אנדלוסיה | 578,063 | 16 | ל'אוספיטלט דה ליוברגט | קטלוניה | 265,003 | ||
7 | מורסיה | מורסיה | 459,778 | 17 | ויטוריה | חבל הבסקים | 252,953 | ||
8 | פלמה דה מיורקה | האיים הבלאריים | 424,837 | 18 | לה קורוניה | גליסיה | 245,541 | ||
9 | לאס פאלמאס | האיים הקנריים | 380,667 | 19 | אלש | ולנסיה | 235,566 | ||
10 | בילבאו | חבל הבסקים | 345,749 | 20 | גרנדה | אנדלוסיה | 233,680 |