שדה בוקר

שדה בוקר
	חדר האוכל והמדשאה המרכזית בלב הקיבוץ
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	רמת הנגב
גובה ממוצע	‎474 מטר
תאריך ייסוד	1952
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	ישראל, ארצות הברית
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	529 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	488 תושבי ישראל
	נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין	1949
תנועת אם	איחוד הקבוצות והקיבוצים
ענפי ייצור	מפעל דביק, לול, כלביה, מטעים, כרמים, תיירות, יקב שדה בוקר.
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) שדה בוקר30°52′24″N 34°47′35″E / 30.8734143832156°N 34.7931779643373°E מפת היישובים של מועצה אזורית רמת הנגב; באדום - שדה בוקר; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	6 מתוך 10
	http://www.sde-boker.org.il

המונח "שדה בוקר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שדה בוקר (פירושונים).

שְׂדֵה בּוֹקֵר הוא קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטרים צפונית למכתש רמון וכ-40 קילומטרים דרומית לבאר שבע. הקיבוץ נודע בין השאר כמקום מגוריו של דוד בן-גוריון בערוב ימיו.

על פי הספר "לחלום בעיניים פקוחות: שדה בוקר - השנים הראשונות"^[3] "את השם שדה בוקר הציע בודה (יעקב עורב - אחד מעשרת מיסדי "אגודת שדה בוקר- חוה לגידול מקנה"): זה שמו העברי של הר שבערבית נקרא "ג'בל בקרה". המילה "שדה" נגזרה מהשם התנכ"י "שדה מואב" כאשר הכוונה היא לרמה גבוהה".

ראשית ההתיישבות במקום

החולמים הראשונים על הקמת קיבוץ שדה בוקר היו טקס (ג'סי) סלייד וחבריו. סלייד הגיע לארץ במסגרת מח"ל^[4]^[5] ובמהלך שירותו בפיקוד דרום, פגש את חגי אבריאל. בשנים 1949-1950 נולד הרעיון להקמת חווה באזור פארן, בהשראת חוות דומות בארצות הברית. לאחר סיום מלחמת העצמאות ושחרורם לאזרחות, הרעיון הוקפא, אך שב וצמח בשנת 1951 במפגשי המייסדים (ללא סלייד, שחזר לארצות הברית^[4]), תוך כדי פעילותם השונה בנגב: חגי אבריאל כקמ"ן בפיקוד דרום ובודה כמנהל תחנת ניסיונות של משרד החקלאות בעין יהב.

ב-10 בינואר 1952 התכנסו המייסדים לאספה שהובילה להקמת אגודת "שדה בוקר – חווה לגידול מקנה". לפי הפרוטוקול, האספה כללה את 10 המייסדים: יעקב עורב, חגי אבריאל, יורם מיצ'יק, אהרון ברוך, איתן מינץ, צבי וולטר, אמנון רבינוביץ', רפאל בכרך, דני בוגוסלב ואלקנה פרויליך, שהודיע על הצטרפותו מראש. את השם "שדה בוקר" הציע בודה, והאגודה נרשמה כקואופרטיב חקלאי. בהמשך נקבע יום העלייה לקרקע ל-15 במאי 1952.

חברי הקבוצה עסקו בענפי חקלאות שונים, בהם חקלאות בעל ולול^[6]^[7], וכן בפיתוח המדבר, כריית מחצבים, אירוח ושמירה. אורח חייהם כלל אלמנטים מהקיבוץ, במיוחד בתחומי העיסוק, אך הרכוש נשאר בבעלות פרטית. ב-1952 הוקם סכר ניסיוני לאגירת מים^[8], בינואר 1953 הובאו לשדה בוקר 200 כבשים מטורקיה^[9], וב-1955 נחנך במקום אגם עם קיבולת של 200,000 קוב^[10]. בשנת 1965 נערכה חפירה ארכאולוגית באתר, שם התגלה מסגד מלבני מהתקופה האומיית^[11].

בעת הקמת שדה בוקר, הרחיק הממשל הצבאי על ערביי ישראל את שבטי הבדואים מהאזור.^[12]^[13] המצב הביטחוני הרעוע נתן אותותיו גם בחברי הקבוצה. בספטמבר 1952 נרצחה ברברה פרופר, חברת גרעין המייסדים, בעת שרעתה עדר עיזים^[14] שלטענת הרוצח הוחרם ממנו על ידי צה"ל.^[15]^[16] באוקטובר 1952, שלושים ימים לאחר הרצח, ניטע במקום העץ הראשון.^[17] בדצמבר 1952 נרצח יוסף יאירי בירי ממארב בדרך לשדה בוקר.^[18] עקב כך הגיעה למקום מחלקה מהנח"ל, בת כ־60 חיילים, אשר הגדילו באופן משמעותי את מספר החברים. בשנת 1954 הגיעה לחווה מחלקה נוספת של הנח"ל. לאחר תום שירות החיילים בה, חיפשו חברי הקבוצה בני גרעין מתנועה לא מפלגתית אשר יסכימו להישאר במקום גם לאחר שירותם הצבאי. בהמשך הגיע למקום גרעין של תנועת "הצופים", אשר הביא לפיתוח ענפים חדשים במשק: הקמת מוסך, מסגריה, נגריה ונטיעת מטע אפרסקים.

באוקטובר 1955 החליטו חברי הקבוצה כי שדה בוקר יהיה קיבוץ, לא רק באורח חייו אלא גם באופן רשמי. רק 10 שנים לאחר העלייה לקרקע, בהצבעה שהתקיימה באפריל 1962^[3], הוחלט על הצטרפות היישוב לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, הקואופרטיב הפך לקיבוץ.

מגורי בן-גוריון

בשנת 1953 התיישבו דוד בן-גוריון ורעייתו פולה בשדה בוקר, לאחר התפטרותו הראשונה מראשות הממשלה, דבר שהביא למשק הכרה ופרסום רב. בשנותיו האחרונות חי בצריף שנקרא על שמו בקיבוץ. בשנת 1963 יזם בן-גוריון הקמת מדרשה כ-3 ק"מ דרומית לקיבוץ. המדרשה, המכונה "מדרשת בן-גוריון", כוללת מספר גופים: המכון לחקר המדבר (שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון), המכון למורשת בן-גוריון, בית ספר שדה ובית ספר תיכון סביבתי בתנאי פנימייה. קבריהם של פולה ודוד בן-גוריון נמצאים בקרבת מקום הסמוך לנחל צין.

במאה ה-21

שדה בוקר נכלל בקבוצה קטנה של קיבוצים אשר עדיין שומרים על אורחות חייהם הקיבוציים המסורתיים. אוכלוסיית הקיבוץ בתחילת המאה ה-21 מונה כ-450 תושבים מתוכם כ-190 חברי קיבוץ ולראשונה מאז הקמתו 24 מתוכם התקבלו לחברות במהלך שנת 2021 כ"חברים חדשים" בעצמאות כלכלית. מתוך מהלך גדול ושנמשך שנים לא מעטות, במטרה להגדיל ולהצעיר את הקיבוץ.

המשק משתרע על שטח של כ-1,300 דונם וכולל ענפים שונים של חקלאות ותעשייה: מפעל לסרטי דבק, מטעים, לול, שלחין ועוד. צריף בן-גוריון הנמצא בקיבוץ מהווה אתר תיירותי, המושך אליו מבקרים רבים. הצריף מנוהל על ידי המכון למורשת בן-גוריון.

אקלים

אקלים בשדה בוקר
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	14.8	15.9	19.1	25.1	28.7	31.2	32.7	32.6	30.7	27.2	21.6	16.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	4.4	4.9	7.1	10.5	13.5	16.0	18.1	18.6	17.2	14.2	9.3	5.5